בימינו, כל אחד יכול לכתוב ביקורת על עסק בלחיצת כפתור – בין אם היה לקוח ובין אם לא. הפלטפורמות הדיגיטליות הפכו לזירת קרב על המוניטין של בעלי עסקים, וההשפעה של ביקורת שלילית אחת עשויה להיות דרמטית.

אך מה קורה כשהביקורת כלל אינה אמיתית?

 

מהי לשון הרע?

לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, היא פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשלח ידו או במעמדו הציבורי. כאשר פרסום שקרי פוגע במוניטין של עסק – ייתכן שמדובר בלשון הרע לכל דבר.

 

המלצות מזויפות – תופעה גוברת

עסקים רבים מתמודדים כיום עם ביקורות שקריות, לעיתים מצד מתחרים, לקוחות ממורמרים או אף גורמים אנונימיים. לעיתים הביקורת נראית "אמיתית" לחלוטין, אך בעל העסק מזהה כי מדובר בשם בדוי או מקרה שמעולם לא התרחש.

 

האם ניתן לתבוע?

התשובה היא כן – במקרים מסוימים. אם ניתן להוכיח שהביקורת:

• שקרית לחלוטין,
• פורסמה בכוונה לפגוע,
• גרמה לנזק ממשי (ירידה בהכנסות, פגיעה במוניטין, ביטול עסקאות וכו'),

ייתכן וניתן להגיש תביעת לשון הרע. בית המשפט יבחן את תוכן ההמלצה, את כוונת המפרסם ואת ההשפעה בפועל.

 

כיצד ניתן להוכיח שמדובר בהמלצה מזויפת?

• בדיקת זהות המגיב (שם בדוי, פרופיל אנונימי)
• השוואת תוכן ההמלצה למקרים עסקיים בפועל
• הצטברות של ביקורות דומות ממספר גורמים
• תיעוד הנזק שנגרם

 

מה כדאי לעשות?

1. לתעד – צלמו את הביקורת, כולל התאריך והזמן.
2. לפנות לפלטפורמה – לעיתים ניתן לבקש הסרה של תוכן פוגעני או שקרי.
3. לפנות לעורך דין – עו"ד הבקיא בדיני לשון הרע יוכל לבדוק האם יש עילה משפטית לפעולה.

 

לסיכום

אם מצאתם את עצמכם נפגעים מהמלצה שקרית – אל תישארו לבד. החוק עומד לצדכם, ובמקרים המתאימים ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע.

עו"ד אורה צימברג מתמחה בייצוג לקוחות שנפגעו מפרסומים מזיקים ברשת, כולל לשון הרע בגוגל, פייסבוק, אינסטגרם ופלטפורמות נוספות.

פנו אלינו לייעוץ ראשוני – ונבחן יחד האם קיימת עילה לתביעה.