הווטסאפ הפך לכלי מרכזי בתקשורת היומיומית – בין שכנים, בעבודה, בגנים ובבתי הספר. אך לצד יתרונות הנוחות והזמינות, קבוצות הוואטסאפ הפכו גם לזירה שבה נכתבים לעיתים דברים שעלולים להיחשב כלשון הרע.

מהי לשון הרע?

לפי חוק איסור לשון הרע, פרסום שעלול להשפיל אדם, לפגוע בשמו הטוב, לבזותו או לפגוע בעסקיו – מהווה לשון הרע. כאשר הדברים נכתבים בקבוצת וואטסאפ – גם אם זו קבוצה "קטנה" וסגורה – הם עשויים להיחשב לפרסום לכל דבר ועניין.

דוגמה מהחיים:

בקבוצת הוואטסאפ של ועד הבית, אחת הדיירות כותבת על שכן מסוים: "שוב הוא זרק את הזבל במדרגות, בן אדם מגעיל! לא פלא שהריח בבניין בלתי נסבל". התגובה מיד גוררת שיח סוער, תגובות לעג וביקורת מצד שכנים נוספים. האם זו הבעת דעה לגיטימית – או לשון הרע?

במקרה כזה, ייתכן כי מתקיימים תנאים של פרסום פוגעני, משפיל ומבזה, במיוחד אם הטענה אינה מגובה בעובדות או נועדה לבייש ולהעליב. העובדה שמדובר בקבוצת דיירים מצומצמת אינה בהכרח מקלה – שכן החוק רואה גם קבוצה של מספר אנשים כ"פרסום".

מתי שיימינג בקבוצה הופך לעבירה?

• כאשר הדברים אינם נכונים או מוגזמים באופן שפוגע בשמו של אדם.

• כשהמטרה של הכותב היא לבייש, להשפיל או לנקום.

• כאשר מתקיים נזק – למשל, פגיעה במוניטין, בידוד חברתי, או עוגמת נפש חריפה.

ומה לגבי "חופש הביטוי"?

אכן, חופש הביטוי הוא זכות יסוד, אך הוא מוגבל כאשר הוא פוגע באדם אחר. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו, אך ככלל – ביקורת אפשרית, אך עליה להיות עניינית, אמיתית ונעשית בתום לב.

איך מתמודדים?

1. לתעד – שמרו צילום מסך עם פרטי הכותב, התאריך והשעה.

2. לא להגיב באימפולסיביות – לעיתים תגובה חריפה מחמירה את המצב.

3. לפנות לעורך דין – בדיקה משפטית תאפשר להבין האם יש מקום לפעול.

לסיכום

אם חוויתם פגיעה מקבוצת וואטסאפ – דעו שאתם לא לבד. שיימינג קבוצתי עלול להיות עבירה של ממש, ובמקרים המתאימים – ניתן להגיש תביעת לשון הרע.

עו"ד אורה צימברג מתמחה במקרי לשון הרע בעולם הדיגיטלי, לרבות פרסומים בקבוצות וואטסאפ, פייסבוק ורשתות נוספות.

פנו אלינו עוד היום – לשיחת ייעוץ ראשונית ולבחינת המקרה שלכם.