במגורים משותפים, לא תמיד הכול הולך חלק. חילוקי דעות, אי־נעימויות ולעיתים גם סכסוכים של ממש – הם חלק בלתי נפרד מחיים בבניין. אבל מה קורה כשהסכסוך עובר גבול, ומוביל להכפשות פומביות שפוגעות בשמכם הטוב?

לשון הרע – גם בין שכנים

על פי חוק איסור לשון הרע, כל פרסום שעלול לבזות, להשפיל או לפגוע בשמו הטוב של אדם – עשוי להיחשב לעוולה אזרחית ואף לעבירה פלילית. החוק אינו מבחין אם מדובר בפרסום בעיתון, בפייסבוק – או בעל־פה בחדר מדרגות.

דוגמה 1:

שכנה מספרת לדיירים אחרים: "הוא גונב חשמל מהשכן בקומה 2 – כולם יודעים את זה". למרות שהטענה שקרית, היא חוזרת עליה במסדרונות ובקבוצת הוואטסאפ של הבניין.

דוגמה 2:

שכנה אחרת טוענת בפני וועד הבית שדייר מסוים מטריד נשים בבניין. היא אומרת זאת בישיבה פתוחה בפני מספר משתתפים – אך ללא הוכחות או תלונה רשמית.

במקרים כאלה, קיימת אפשרות ממשית להגשת תביעת לשון הרע. מדובר בטענות חמורות שעלולות לגרום לנזק חמור לשמו של אדם, לבידוד חברתי ואף לפגיעה בפרנסה.

מתי אפשר לתבוע?

• כשהדברים פורסמו בפני יותר מאדם אחד (גם בעל פה).

• כשהטענות שקריות או נטולות בסיס ממשי.

• כשהפגיעה בשם הטוב ניתנת להוכחה (התרחקות חברתית, פגיעה עסקית, עוגמת נפש וכו').

חשוב לדעת:

גם אמירות שנאמרות בסביבה "פרטית" – כמו בניין מגורים – עשויות להיחשב כ"פרסום" לפי החוק. יתרה מכך, עצם ההפצה של שמועה שקרית, גם אם לא הייתה כוונה לפגוע, עשויה להיחשב עוולה.

איך מגיבים נכון?

1. לתעד כל מקרה – בכתב, בצילום מסך או בהקלטה (אם הדבר נעשה כחוק).

2. לשמור על קור רוח – לא להגיב באמירות שעלולות להסתבך.

3. לפנות לייעוץ משפטי – עו"ד המתמחה בלשון הרע יוכל להעריך את חומרת המקרה.

לסיכום

לשון הרע בין שכנים היא תופעה נפוצה – ולעיתים הרסנית. אם נפגעתם מפרסום שקרי או הכפשה – יש מה לעשות.

עו"ד אורה צימברג מתמחה בייצוג נפגעי לשון הרע, גם כאשר מדובר בפרסומים בעל־פה או בסביבות יומיומיות כמו מקום מגורים.

צרו קשר לייעוץ ראשוני דיסקרטי – ונבדוק יחד האם קיימת עילה משפטית לפעולה.