מציאות כלכלית מורכבת עלולה לגרום לאנשים פרטיים ולעסקים להצטבר בחובות כבדים. במקרים כאלה נשאלת השאלה כיצד ניתן למחוק חובות – כלומר, להשתחרר מחובות שאין יכולת לפרוע אותם. "מחיקת חובות" היא כינוי עממי לשורה של הליכים משפטיים שנועדו לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש. במדריך זה נסביר באופן ברור ונגיש על מחיקת חובות בישראל, הן עבור אנשים פרטיים והן עבור עסקים, כולל המונחים המשפטיים העיקריים: פשיטת רגל, חדלות פירעון, הסדרי חוב והוצאה לפועל. נבהיר כיצד פועלים ההליכים, האם קיימת אפשרות למחיקת חוב "מהירה", מה התנאים לכך, ואילו שלבים צריך לעבור בדרך למחיקת חובות.

מהי "מחיקת חובות"?

"מחיקת חובות" אינה פעולה קסומה שבה חוב נעלם בן רגע, אלא תוצאה של הליך משפטי מוסדר. בסוף ההליך, החייב יכול לקבל צו הפטר – צו בית משפט הפוטר אותו מתשלום יתרת חובותיו. המשמעות היא שהחובות (או חלקם) נמחקים באופן חוקי, והנושים (הגורמים שלהם חייבים כסף) אינם יכולים עוד לדרוש את תשלום החוב. הליך זה נולד מתוך תפיסה חברתית שלפיה אדם שקרס תחת חובות זכאי להזדמנות לשקם את חייו הכלכליים, ובה בעת יש ניסיון להחזיר לנושים חלק מהכסף במידת האפשר.

יש מספר מסלולים למחיקת חובות בישראל, בהתאם לנסיבות:

• הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) – ההליך המרכזי כיום למחיקת חובות של יחידים, וכן ההליך המשמש להתמודדות עם חובות של חברות ועסקים. נסביר עליו בהרחבה בהמשך.
  
• הסדרי חוב פרטיים – מצבים שבהם החייב מגיע להסכם עם הנושים מחוץ לבית המשפט, למשל לפרוס את החוב או לשלם חלק ממנו בתמורה לויתור על השאר.
  
• הוצאה לפועל – מנגנון אכיפת חובות. אין זה "מחיקת חוב" במובן הישיר, אך הליכים בהוצאה לפועל משפיעים על החייב ועל האפשרות להגיע להסדר או לפתוח בהליך חדלות פירעון.
  
• התיישנות חוב – במקרים מסוימים, חוב שלא נגבה במשך שנים עשוי להתיישן (לא ניתן עוד לגבותו באמצעות בית משפט). זהו מצב של "מחיקה" עקיפה של החוב בשל מגבלות החוק, אך לא דרך הליך אקטיבי של החייב.

להלן נתמקד בעיקר במסלול של חדלות פירעון (פשיטת רגל) ובהסדרי חוב, כדרכים העיקריות להגיע למחיקת חובות, ונבהיר גם את הקשר להוצאה לפועל.

חובות של אנשים פרטיים: פשיטת רגל וחדלות פירעון

כאשר אדם פרטי אינו יכול לשלם את חובותיו, באפשרותו לפנות להליך משפטי הנקרא הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שנקרא בעבר "פשיטת רגל" לגבי יחידים). החל משנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמטרתו לייעל את ההליכים ולסייע לחייב להשתקם. החוק החדש מחליף את חוק פשיטת הרגל הישן, וכיום המונח "פשיטת רגל" משמש בעיקר באופן עממי – ברשויות מדברים על "חדלות פירעון" גם ביחס לאדם פרטי.

מה כולל ההליך?

מטרת ההליך היא להגיע בסופו למתן הפטר לחייב, כלומר מחיקת החובות שנותרו תוך כדי תשלום מה שאפשר לנושים והגבלות שמבטיחות שהתהליך מתנהל בהגינות. בזמן ההליך מקפיאים את כל הליכי הגבייה נגד החייב (אין עיקולים חדשים ואין הגבלות נוספות), והחייב נכנס לתקופה שבה הוא חי תחת תוכנית תשלומים ופיקוח. להלן השלבים העיקריים בתהליך של חדלות פירעון עבור יחיד:

1. פתיחת ההליך וקבלת צו פתיחת הליכים: החייב (או נושה שלו) מגיש בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון. אם הבקשה מתקבלת, ניתן צו פתיחת הליכים רשמי. בשלב זה כל העיקולים וההליכים בהוצאה לפועל מוקפאים, והחייב מוכרז כמי שנמצא בחדלות פירעון. במקביל ממונה נאמן (גורם מטעם המדינה או בעל תפקיד מקצועי) שתפקידו לבדוק את מצב החייב ולנהל את נכסיו במסגרת ההליך.
   
2. תקופת ביניים ובדיקת מצב כלכלי: מרגע פתיחת ההליך, החייב מתחיל לשלם תשלום חודשי כפי שיורה לו הממונה או רשם חדלות הפירעון, בהתאם ליכולתו הכלכלית. הנאמן אוסף מידע על החובות, הנושים, הנכסים וההכנסות של החייב. הנושים מצידם מגישים תביעות חוב שמפרטות כמה כל אחד טוען שמגיע לו. שלב זה נועד ליצור תמונת מצב מלאה. בתקופה זו יכולים לחול על החייב הגבלות שונות: למשל איסור יציאה מהארץ, הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי ופנקסי שיקים, ואיסור להקים או לנהל תאגיד חדש. מטרת ההגבלות היא למנוע מהחייב לצבור חובות חדשים או להבריח נכסים בתקופת ההליך.
   
3. גיבוש תוכנית פירעון (צו שיקום כלכלי): לאחר מספר חודשים של בדיקות, הנאמן מגיש לבית המשפט (או לרשם) דו"ח עם ממצאים והמלצות. בהתבסס על כך, מתקיים דיון ונקבעת תוכנית פירעון – זו למעשה תוכנית תשלומים שבה נקבע כמה ישלם החייב בכל חודש ולכמה זמן, אילו נכסים ימומשו לטובת פירעון החובות, ואילו חובות ייפרעו חלקית או יישארו תלויים לעת עתה. החלטת בית המשפט או הרשם בנושא זה נקראת צו שיקום כלכלי. בדרך כלל, תוכנית כזו נפרסת על פני כמה שנים (לעיתים שנה אחת ועד ארבע שנים, בהתאם לגובה החוב ויכולת ההחזר). התוכנית מותאמת ליכולת הכלכלית של החייב, במטרה לאפשר לו להתקיים בצניעות במהלך התקופה ובו בזמן להחזיר חלק מהחוב לנושים.
   
4. סיום ההליך וקבלת הפטר: לאחר שהחייב השלים את כל הדרישות בתוכנית הפירעון (למשל שילם את כל התשלומים החודשיים במשך התקופה שנקבעה, ושיתף פעולה עם הנאמן וכל דרישות בית המשפט), הוא זכאי לקבל צו הפטר. צו ההפטר הוא למעשה מסמך משפטי הקובע כי החייב פטור מכל יתרת החובות שהיו כלפיי הנושים וכלפי המדינה עד מועד פתיחת ההליך. במילים אחרות, כל מה שנותר מהחובות – נמחק. החייב יכול "לצאת לדרך חדשה" בלי החובות הישנים. חשוב לציין שלא כל סוגי החובות נמחקים: ישנם חובות חריגים שהחוק קובע שלא יקבלו הפטר, כגון חוב מזונות (תשלומי מזונות לבן/בת זוג או לילדים), קנסות ועונשים שהוטלו במסגרת הליך פלילי, וכן חובות שנוצרו עקב מרמה או עבירה חמורה (למשל חוב שנובע מהונאה או גניבה). חובות אלו ימשיכו לחול גם לאחר סיום ההליך. אך את מרבית חובותיו הרגילים של החייב – כגון הלוואות, חובות ספקים, משכנתא שנשארה ללא כיסוי וכד' – ניתן למחוק עם ההפטר.

חשוב להדגיש כי הליך חדלות הפירעון עבור יחיד נועד לשיקום כלכלי. לאחר קבלת ההפטר, החייב אמור להשתקם, ללמוד לנהל את כספיו בצורה אחראית ולא לחזור למעגל החובות. חלק מההליך כולל לעיתים גם חובת הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה לחייב, כדי לסייע לו להימנע מטעויות דומות בעתיד.

חובות קטנים וחובות גדולים – מסלולים שונים

חוק חדלות הפירעון מבחין בין חייבים לפי גובה סך החובות שלהם: עבור יחידים עם חובות בסכום נמוך (הסכום מתעדכן מדי שנה, וכרגע סדר גודל של כ-150,000 עד 170,000 ₪), הטיפול בהליך נעשה בדרך כלל באמצעות רשם ההוצאה לפועל (ברשות האכיפה והגבייה) בתור הגורם המנהל, ובמסלול מהיר ומקוצר יותר. לעומת זאת, חייבים עם חובות גבוהים יותר מתנהלים מול הממונה על הליכי חדלות פירעון ובית המשפט. בפועל, המשמעות היא שאם לאדם יש חובות קטנים יחסית, ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל באופן מנהלי יותר; ואם החובות גדולים, התיק יתנהל בבית משפט מחוזי עם מעורבות שיפוטית. בשני המקרים, העיקרון דומה: מוכרזת חדלות פירעון, נקבעת תוכנית תשלומים, ובסוף ניתן הפטר ומחיקת חובות.

מה קורה במהלך ההליך לחיי היומיום?

בזמן שהחייב מצוי בהליכי חדלות פירעון, חייו הפיננסיים נתונים לפיקוח והגבלות. למשל, משכורתו (אם ישנה) עוברת דרך נאמן או חשבון ייעודי, וסכום מסוים ממנה מופנה לתשלומי החובות בהתאם לצו התשלומים. החייב עשוי להיות מוגבל בשימוש בכרטיסי אשראי ובפתיחת חשבון בנק חדש. למרות המגבלות, יש בכך יתרון משמעותי לחייב: הגנה מפני הנושים. הנושים אינם יכולים עוד להתקשר אליו ולדרוש כסף, לא יכולים לעקל את משכורתו או רכושו (מעבר למה שנקבע בהליך), ולא להטיל עליו הגבלות חדשות – הכול מוקפא תחת מטריית ההליך. כך יכול החייב להתמקד בשיקום, בידיעה שאם ימלא את תנאי ההליך, עתיד לזכות במחיקת חובותיו.

חובות של עסקים: חדלות פירעון של תאגידים ופירוק חברות

גם עסקים וחברות בישראל נקלעים לעיתים לחובות שאינם יכולים להחזיר. עבור חברה בע"מ (תאגיד רשום), קיים מנגנון של חדלות פירעון בדומה ליחיד, אך עם מספר הבדלים. חברה חדלת פירעון יכולה לעבור אחד משני מסלולים עיקריים:

• הסדר נושים או שיקום החברה: במקרים מסוימים, במקום לסגור את החברה, מנסים להגיע להסדר חוב עם הנושים ולהבריא את העסק. במסגרת זו בית המשפט יכול לאשר תוכנית הבראה לחברה – למשל פריסה של החובות, ויתור על חלק מהם, גיוס משקיע חדש או מכירת חלק מהפעילות כדי להזרים כסף. בעבר הליך כזה נעשה לעיתים לפי סעיף 350 לחוק החברות (הסדר נושים), וכיום הוא חלק מהמסגרת של חוק חדלות הפירעון. בתקופת ניסיון השיקום, בית המשפט ייתן צו הקפאת הליכים נגד הנושים (מעין "חסינות זמנית" מפני תביעות ועיקולים) כדי לאפשר לחברה להתארגן. אם ההסדר מצליח והחברה חוזרת לתפקד, הנושים יקבלו את מה שהוסכם (למשל אחוז מסוים מכל חוב), ושארית החובות תימחק במסגרת ההסדר באישור בית המשפט. כך החברה יכולה להמשיך לפעול לאחר שמחקה חלק מהחובות, מה שנקרא לפעמים "תספורת" לנושים.
  
• פירוק חברה (חדלות פירעון ללא המשך פעילות): כאשר ברור שהעסק לא יוכל להשתקם או שהנושים אינם מסכימים להסדר, הפתרון הוא לפרק את החברה. פירוק משמעו שהחברה למעשה נסגרת ומפסיקה להתקיים, ובמסגרת זו מוכרים את נכסיה ומחלקים את התמורה לנושים ככל שניתן. פירוק יכול להיפתח ביוזמת החברה עצמה (בקשת פירוק מרצון עקב חדלות פירעון) או ביוזמת נושה שפונה לבית המשפט ומבקש לפרק את החברה כיוון שאינה משלמת חובות. בית המשפט ממנה מפרק או נאמן לחברה, שתפקידו לממש את כל מה שאפשר – למכור ציוד, נכסים, לגבות חובות שחייבים לחברה וכו'. בסופו של תהליך הפירוק, מחלקים את הכסף שהצטבר בין הנושים לפי סדרי עדיפות הקבועים בחוק (למשל, תחילה משכורות עובדים וזכויות סוציאליות, תשלומי חובה כמו מסים, ואז נושים מובטחים עם ביטחונות, ולבסוף נושים רגילים ככל שנותר כסף). לאחר החלוקה, שארית החובות שאי אפשר היה לשלם למעשה נשארת ללא כיסוי, והנושים נאלצים לספוג את ההפסד. החברה חדלה מלהתקיים (נמחקת מרשם החברות) וכך באופן עקיף החובות שנותרו נמחקים – לא מפני ששולמו, אלא מפני שאין עוד גוף משפטי שאחראי להם. חשוב לציין: בעלי החברה (השותפים או בעלי המניות) בדרך כלל לא חייבים אישית בחובות החברה אם הייתה בערבון מוגבל, אלא אם חתמו ערבות אישית או שפעלו שלא כדין. לכן במחיקת חובות של חברה, בעלי העסק לרוב לא נפגעים ישירות מעבר לאובדן העסק עצמו, ואילו הנושים הם שסופגים את אי-פירעון החוב. חריג לכך הוא מקרה שבו בעל העסק ערב באופן אישי לחובות (כגון הלוואה בנקאית בערבות בעלים); במקרה כזה, גם אחרי פירוק החברה, הנושה יכול לתבוע את בעל העסק עצמו על החוב בערבות, ואז בעל העסק עלול למצוא את עצמו בחובות אישיים (ואולי גם הוא יפנה להליכי חדלות פירעון אישיים).

מה קורה למנהלי החברה ולפעילות העסקית? בעת הליך חדלות פירעון של חברה, מנהלי החברה מאבדים למעשה את השליטה בנכסיה – הנאמן או המפרק מנהל את העניינים. מנהלים ובעלי שליטה יכולים לעיתים להתמודד עם הגבלות, למשל פסילה מניהול חברה לתקופה מסוימת, במיוחד אם נמצאו ליקויים בהתנהלותם שתרמו לחדלות הפירעון. במקביל, אם יש לעסק עובדים, החוק מגן על שכרם באמצעות ביטוח לאומי: עובדים של חברה שהתפרקה יכולים לקבל את משכורותיהם שלא שולמו וקופות הפנסיה דרך ביטוח לאומי, עד תקרה מסוימת, כדי שלא ייפגעו לחלוטין מהקריסה.

מה לגבי עסקים שאינם חברה בע"מ? בעלי עסקים קטנים רבים פועלים כעצמאיים (עוסק מורשה או עוסק פטור) ולא כחברה בע"מ. במקרה כזה, אין הפרדה משפטית בין העסק לבין האדם עצמו. לכן אם העסק נכנס לחובות, למעשה מדובר בחובות אישיים של בעל העסק. בעל העסק יידרש לשלם את החובות מנכסיו האישיים, ואם אינו יכול – הוא ייאלץ לפנות להליך חדלות פירעון כאדם פרטי (פשיטת רגל אישית), בהתאם לתהליך שתיארנו קודם. כלומר, "פשיטת רגל של עסק קטן" שקול בפועל לפשיטת רגל של האדם בעל העסק.

הסדרי חוב ופתרונות מחוץ לכתלי בית המשפט

לא תמיד חייבים להגיע עד לבית המשפט ולהכרזה על חדלות פירעון כדי להתמודד עם חובות. במקרים רבים ניתן לנסות להגיע להסדרי חוב עם הנושים באופן פרטי, ובכך לחסוך זמן והליכים פורמליים. הרעיון הוא משא ומתן עם הנושה (או מספר נושים) כדי להגיע להסכמה על דרך לסגור את החוב באופן שמתאים יותר לחייב. למשל, אדם שחייב לבנק סכום גדול יכול לפנות לבנק ולהציע הסדר: תשלום מיידי של חלק מהחוב (נניח 50% מהסכום) בתמורה לוויתור הבנק על היתרה. במקרים רבים בנקים ונושים גדולים מסכימים להסדר כזה כאשר הם סבורים שהאלטרנטיבה היא שהחייב יפשוט רגל ואז ייתכן שלא יקבלו כמעט כלום. הסדר פרטי יכול להיות גם בצורה של פריסת החוב לתשלומים חודשיים נוחים יותר, שינוי ריבית, דחיית תשלומים וכדומה – כל מה שהצדדים מסכימים עליו בכתב.

יתרונות בהסדרי חוב: הם יכולים להיות מהירים וגמישים יותר מהליך משפטי. אין סטיגמה של "פשיטת רגל", אין בהכרח הגבלות חמורות על החייב (מעבר למה שהוסכם עם הנושה), והחייב שומר על שליטה גדולה יותר בתנאים. לרוב, הסדר יצריך מהחייב להשיג סכום כסף (למשל ממכירת נכס, עזרה משפחתית או הלוואה חדשה) כדי לשלם תשלום חד-פעמי לנושים. לאחר ביצוע ההסדר, החוב נסגר ונמחק כאילו שולם (יש לקבל אישור בכתב שהנושה מוותר על יתרת החוב במסגרת ההסדר). זהו למעשה סוג של "מחיקת חוב" בהסכמה.

חסרונות ומגבלות: הסדר חוב דורש את הסכמת הנושים – לא תמיד הנושה יסכים לוותר על חלק מהחוב. אם יש כמה נושים, צריך להגיע להבנה עם כל אחד, או לחלופין לפעול במסגרת הסדר כולל. לעיתים קרובות הנושים דורשים מהחייב "להביא משהו בתמורה", כלומר תשלום מיידי ומשמעותי. חייב שאין בידיו שום אמצעים פיננסיים יתקשה להשיג הסדר, כי הנושה יעדיף אולי לנסות לגבות דרך הוצאה לפועל או הליך משפטי. כמו כן, הסדר פרטי שאינו מפוקח על ידי בית משפט לא מגן לחלוטין על החייב: אם חלק מהנושים לא משתתפים בהסדר, הם עדיין יכולים לפעול נגדו. לכן, הסדרים כאלה מתאימים בדרך כלל למצב שבו יש מספר מצומצם של נושים שניתן להגיע איתם להבנה, או כאשר יש נכסים/כספים לחייב שמאפשרים פשרה. במקרים מורכבים יותר, הפתרון יהיה לפתוח בהליך חדלות פירעון רשמי שבו כל הנושים מחויבים לציית להחלטות בית המשפט במסגרת איחוד ההליכים.

תפקיד ההוצאה לפועל בניהול חובות

הוצאה לפועל היא מערכת אכיפה שמאפשרת לנושים לגבות כספים על פי פסקי דין, שטרי חוב או הלוואות שלא שולמו. כאשר אדם מפסיק לשלם חוב, הנושה (לדוגמה, בנק או ספק) יכול לפתוח תיק בהוצאה לפועל. מרגע שנפתח תיק, לרשות האכיפה והגבייה יש סמכויות כמו: עיקול חשבון הבנק של החייב, עיקול משכורת, עיקול רכב או רכוש, רישום שיעבוד על דירה, והטלת הגבלות כגון איסור יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה (במקרים מסוימים) ועוד. מטרת צעדים אלו היא ללחוץ על החייב לשלם את חובו.

עבור חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב במלואו מיד, קיימות גם אפשרויות במסגרת ההוצאה לפועל להקלת ההתמודדות:

• פריסת החוב לצו תשלומים: החייב יכול לבקש מהרשם לפרוס את החוב לתשלומים חודשיים בהתאם ליכולתו. אם הרשם משתכנע שהחייב אכן מוגבל ביכולת התשלום, ייקבע לו סכום חודשי קבוע. חשוב לעמוד בתשלומים הללו כדי למנוע צעדים קשים יותר.
  
• איחוד תיקים: אם לחייב יש כמה תיקים (מספר נושים שפתחו נגדו תיקים שונים), הוא רשאי לבקש איחוד תיקים. במקרה של איחוד, כל החובות בהוצאה לפועל מתלכדים לתיק אחד, והרשם קובע צו תשלומים מאוחד לכלל החובות. באיחוד תיקים החייב בדרך כלל מוכרז גם כ**"חייב מוגבל באמצעים"**, שמשמעותו שאמנם מאפשרים לו לשלם מעט בכל חודש, אך בתקופה הזו הוא נתון להגבלות שונות (כמו איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, עיכוב יציאה מהארץ, מניעת הקמת חברה חדשה וכדומה). איחוד תיקים לא מוחק חובות, אבל עוזר לחייב לנשום ולמנוע הסלמה (לדוגמה, שלא יבצעו עיקולים תכופים על כל רכושו מצד כל נושה בנפרד). זה פתרון ניהול חוב, שלעיתים מהווה "שלב ביניים" – החייב מנסה לעמוד בתשלומים, ואם אינו מצליח או שהחובות גדולים מדי, הוא ישקול מעבר להליך חדלות פירעון לקבלת הפטר.

חשוב לציין שבשנת 2015 נחקקה בישראל הוראת שעה שאפשרה לחייבים שהוכרזו מוגבלים באמצעים במשך מספר שנים לקבל הפטר (מחיקת חובות) דרך ההוצאה לפועל עצמה, בהליך מזורז. במסגרת זו נדרשו תנאים כמו ארבע שנים במעמד "מוגבל באמצעים", חובות בסך עד 800,000 ₪, העדר נכסים, ועמידה בצו תשלומים כמה שנים. חייב שעמד בכל התנאים הללו יכול היה לבקש מרשם ההוצאה לפועל הפטר ומחיקת חובות ללא צורך בפשיטת רגל בבית משפט. עם כניסת חוק חדלות הפירעון החדש לתוקף בספטמבר 2019, בוטל למעשה הליך ההפטר בהוצאה לפועל. החל מ-2019, חייב שאינו יכול לשלם את חובותיו ופונה למחיקת חובות חייב לעשות זאת במסגרת הליכי חדלות הפירעון שתוארו. הרציונל הוא לאחד את כל הטיפול בחובות כבדים תחת מסגרת אחת, ולמנוע מצב של שני מסלולים מקבילים. עם זאת, כפי שציינו, מי שיש לו חובות בסכום נמוך יחסית יגיש את הבקשה דרך לשכת ההוצאה לפועל, אבל ההליך יתנהל לפי חוק חדלות הפירעון ולא כחוק נפרד.

האם יש דבר כזה מחיקת חוב "מהירה"?

רבים מחפשים פתרון קסם לחובותיהם ושואלים האם אפשר למחוק חוב באופן מהיר – למשל בתוך ימים או שבועות. חשוב להבין כי מחיקת חובות היא תהליך, לא אירוע שקורה בן לילה. אין דרך למחוק חוב באופן מיידי לחלוטין ללא הליך, למעט במצבים יוצאי דופן מאוד. נסביר:

• הליך חדלות פירעון אורך זמן: למרות שהרפורמה בחדלות פירעון קיצרה את התהליכים ביחס לעבר, עדיין מדובר בפרק זמן משמעותי. בדרך כלל, מרגע פתיחת ההליך ועד קבלת ההפטר, חולפת לפחות שנה, ולעיתים קרובות מספר שנים (תלוי בגובה החובות, התנהלות החייב, עמידה בתשלומים וכו'). התהליך כולל את כל שלבי הבדיקה, התשלומים וההגבלות שפורטו לעיל, ולא ניתן לקבל הפטר לפני שממצים אותם. כלומר, אין הפטר "אוטומטי" ומהיר לכל דורש; על החייב לעבור את התהליך ולהוכיח שהוא תם-לב, שיתוף פעולה, ושילם כפי יכולתו.
  
• הפטר לאלתר במקרים מיוחדים: חוק חדלות הפירעון החדש כולל סעיף מיוחד המאפשר לתת הפטר לאלתר – כלומר הפטר מיידי, בתחילת ההליך – אבל זה אפשרי רק עבור חייבים שמצבם קשה ביותר. למשל, אם כושר ההשתכרות של החייב נמוך מאוד ואינו עולה על סכום בסיסי של דמי מחיה שקבע השר (כלומר, לחייב אין למעשה כל יכולת כלכלית מעבר לכיסוי צרכיו ההכרחיים), הרשם או בית המשפט רשאי לקבוע במסגרת צו השיקום הכלכלי שהחייב יקבל הפטר לאלתר. המשמעות היא שחייב כזה לא יצטרך בכלל לשלם תשלומים לאורך שנים, אלא חובותיו יימחקו באופן כמעט מיידי, משום שברור שאין תועלת בהמשך הגבייה ממנו. עם זאת, גם במצב של הפטר לאלתר, לרוב יעברו מספר חודשים מתחילת ההליך עד לקבלת ההפטר, כיוון שצריך תחילה לבדוק את מצבו של החייב ולאפשר לנושים להגיב. זה בכל זאת נחשב "מהיר" יחסית, כי החייב לא נדרש לתוכנית תשלומים רב-שנתית, אבל זה שמור למקרים חריגים שבהם החייב חסר כל יכולת השתכרות ונכסים. גם אז, כמובן, חובות שאינם ברי הפטר (כמו מזונות או קנסות) לא יימחקו.
  
• מחיקת חוב באמצעות הסדר מהיר: דרך נוספת "למחוק" חוב במהירות היא הסדר חד-פעמי עם הנושה. אם למשל יש לכם חוב יחיד לבנק, ואתם מצליחים לגייס כסף מקרוב משפחה או למכור נכס, תוכלו להציע לבנק סכום חד-פעמי ומיידי תמורת סגירת החוב. אם הבנק מסכים – החוב נסגר במקום. זה בהחלט מהיר בהרבה מכל הליך בית משפט. אך פתרון כזה דורש שיהיה לכם מה להציע לנושה (כסף זמין כלשהו), ולכן הוא אינו ישים לרוב החייבים שאין להם אמצעים.

לסיכום סוגיית המהירות: יש להיזהר מהבטחות לפרסום של "מחיקת חובות בקליק" או "תוך 30 יום". בפועל, כל תהליך אמיתי לוקח זמן וכולל שלבים בירוקרטיים ומשפטיים. החוק בישראל שואף לאזן בין צרכי החייב לצרכי הנושים, ולכן לא מאפשר פשוט למחוק חוב ללא בדיקה ומאמץ מצד החייב. החדשות הטובות הן שהמסלול קיים ואפשר להגיע לקו הסיום ולקבל הפטר, אך נדרש אורך רוח ועמידה בתנאים.

בחירה במסלול הנכון ושיקום כלכלי

מחיקת חובות בישראל היא אפשרית במסגרת החוק, וכיום קיימים כלים מודרניים וידידותיים יותר לחייב מאשר בעבר. אנשים פרטיים יכולים, דרך הליך חדלות פירעון, לקבל הגנה מנושים וסיכוי ממשי להפטר מחובותיהם לאחר תקופה של תשלומים מוגבלים. בעלי עסקים וחברות יכולים לנסות להציל את העסק באמצעות הסדר, ואם לא – לסגור את החברה במסגרת פירוק ולהשתחרר מהחובות העסקיים. חשוב מאוד לפעול בתום לב ובשקיפות מול הרשויות ובית המשפט, משום שהליך מחיקת חובות נועד למי שבאמת נקלע לקושי בתום לב. חייב שמנסה לנצל לרעה את ההליך (למשל להסתיר נכסים או לייצר חובות במרמה) מסתכן בשלילת ההפטר ובסנקציות.

לבסוף, יעוץ מקצועי והתנהלות כלכלית נכונה הם המפתח. מומלץ להתייעץ עם גורמים מוסמכים (כגון עורך דין המתמחה בחדלות פירעון או יועצים בעמותות לשיקום כלכלי) כבר בשלבים מוקדמים של המשבר. לעיתים ניתן למנוע את התדרדרות החובות באמצעות התייעצות או הסדר פשוט, לפני שמגיעים לפשיטת רגל. ואם כבר נכנסים להליך – ליווי נכון יסייע לקצר תהליכים ולעבור אותם בצורה חלקה. לאחר מחיקת החובות, האתגר הוא להתחיל מחדש בלי לחזור על טעויות עבר, ולנצל את ההזדמנות לבסס עתיד כלכלי יציב יותר. המידע והכלים קיימים, והחוק מעניק הזדמנות שנייה – האחריות של החייב היא להשתמש בה בתבונה.