במהלך השנים האחרונות נעשה רה־ארגון משמעותי בשיטת גביית החובות והטיפול בהגבלות כלפי חייבים. במקום למקם דגש נקמני על חייבים, המערכת המשפטית בישראל משנה גישה בהדרגה למודל שיקומי שמקדם הסדרי חוב והקלה כלכלית. שינויים אלה באו לידי ביטוי כבר ב-2024 ובהמשך ב-2025, הן ברמת החקיקה והן בפרקטיקה הארגונית, ועיצבו הליכים שיפעלו השנה וב-2026. המאמר בוחן את עיקרי השינויים בתחום ההוצאה לפועל בשנת 2025, את המגמות בחדלות הפירעון באותה שנה, את תחזיות החוק והרגולציה לשנת 2026, ואת ההשלכות של הכל על חייבים, נושים, עסקים ועורכי דין.
שינויים מרכזיים בהוצאה לפועל ב-2025
בשנת 2025 נכנסו לתוקף מספר תיקונים משמעותיים לחוקי ההוצאה לפועל ולמדיניות גביית החובות:
- רפורמת ריביות והצמדה:
החל מ-1 בינואר 2025 תוקן חוק פסיקת ריבית והצמדה לצורך הפחתת נטל הריביות בתיקים בהוצאה לפועל. משמעות התיקון היא שרוב החובות יחויבו כיום בריבית נמוכה ביותר – סביב 4% שנתי – במקום עשרות אחוזים כפי שהיה בעבר. במילים אחרות, חובות שלא שולמו יגדלו לאט יותר, מה שמקל על יכולת ההחזר של חייבים ומונע מצב שבו החוב צומח באופן בלתי נשלט. תיקון זה הוביל לירידה דרמטית בדמי הפיגורים והצמדה, ובכך הקטין את הפער בין יתרת החוב המקורית לסכום הרשום בתיק. - מגבלת שכר טרחת עו"ד בתיקים קטנים:
בסוף 2024 אושר תיקון מס׳ 77 לחוק ההוצאה לפועל (החל ב-15 בדצמבר 2024), הקובע הגבלת שכר-טרחה למייצגי חייבים בתיקים בהם סכום החוב עד כ-4,500 שקלים. תיקון זה נועד לצמצם את עלות ההליך עבור חייבים קטנים ולהימנע מחיובי עו"ד מופקעים על חוב זעום. ההגבלה מגדירה גבול עליון לשכר הטרחה ביחס לסכום החוב, כך שעורכי הדין יקבלו תשלום סביר בלבד בעבור טיפול בתיקי חוב נמוכים. - הגנות נוספות על חייבים:
ממשיכי המגמה מ-2023, קבע המחוקק כי תיקים קטנים פטורים ממגבלות כגון צווי עיכוב יציאה מהארץ. לדוגמה, תיקון מס׳ 74 בשנת 2023 ביטל הגבלה זו לחייבים שחובם מתחת לסף מסוים, ובשנת 2025 הרשות נהגה אף בשמירת איזונים חברתיים – למשל, הימנעות מכינוס נכסים של חיילים במילואים ושל אזרחים שנפגעו בנסיבות לא רגילות. כך, יחד עם הרפורמות בריבית ובשכר הטרחה, נתגלתה השקעה בהגנה חברתית ובהנגשת ההליך לחייבים מוחלשים. - התייעלות ושירותים דיגיטליים:
רשות האכיפה והגבייה דיווחה על שיאי גבייה במהלך 2025 – הסכום שנגבה עמד על כ-3.65 מיליארד ₪, גידול של כ-29% לעומת השנים הקודמות. חלק מההסברים הוא הרחבת שירותי גבייה פעילה, יחד עם הטמעה של כלים טכנולוגיים. במהלך 2025 הוצעו שיפורים דיגיטליים באפליקציות ההוצאה לפועל, כמו שימוש בבינה מלאכותית ובמערכות ניתוח נתונים מתקדמות, וכן פתיחת מוקדי שירות חדשים לפריפריה ולאוכלוסיות מיוחדות. ההשקעה בשירותים מרחוק ובמתן מענה אישי שיפרה את נגישות ההליך והביאה לירידה במלאי התיקים הפתוחים מכלל תיקים חדשים שהתקבלו.
מגמות וחדשות בחדלות הפירעון ב-2025
גם בתחום חדלות הפירעון נרשמו ב-2025 שינויים בולטים במגמות ובהליכים:
- עלייה בבקשות אישיות, ירידה בפניות חברות:
בשנת 2025 חלה עלייה בהגשות של חייבים יחידים לקבלת צו פתיחת הליכים או צו שיקום כלכלי, לעומת השנתיים הקודמות. במקביל נרשמה ירידה בפניות חברות שיש לגביהן הליכי חדלות פירעון מורכבים. כלומר, יותר אזרחים פרטיים פנו להליך שיקום או פשיטת רגל, בעוד יותר חברות בחרו בפתרונות חוץ-משפטיים או נמנעו מהליך פורמלי. - התמשכות תקופת העיכוב בהליכי הסדר חוב:
בעקבות משבר הקורונה נקבע תיקון מס׳ 4 לחוק חדלות הפירעון, שיצר רשת הגנות מיידיות – צו עיכוב הליכים אוטומטי של מספר חודשים – לחייבים שנתקלו בקשיים כלכליים. הסדר זה הוארך שוב ושוב, ובשנת 2025 הוארך עד לסוף ינואר 2026. משמעות הדבר היא כי חייבים יכולים לפנות לבקשת צו עיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב, מבלי להיכנס מיד להליך משפטי מלא. במקביל, נבחנת האפשרות להפוך מנגנון זה להסדר קבוע בחוק. - הצעות חקיקה לשיפור הליכים קטנים:
במהלך 2025 עלו יוזמות חקיקה לפישוט הליכים עבור חייבים בעלי חובות נמוכים יחסית, במטרה לאפשר הליכים מואצים וקלי-תנאים שיתאימו ליכולת התשלום המוגבלת שלהם. מגמה זו משתלבת ברוח החוק הקיים, הקובע ספים ברורים להליכי חדלות פירעון פשוטים, ונשקלות הרחבות נוספות לייעול ההליכים. - ראייה שיקומית כוללת:
המדיניות המשפטית בשנת 2025 המשיכה להדגיש את השיקום הכלכלי של החייב, לצד פירעון החובות. תשומת לב מיוחדת ניתנה לשלב המשא ומתן עם הנושים ולמתן “מרווח נשימה” לחייבים, במטרה להגיע להסכמות מבלי לפגוע באופן בלתי הפיך בפעילות הכלכלית או בנכסי היסוד.
תחזיות והתפתחויות אפשריות ב-2026
לצד השינויים שכבר חלו ב-2025, מספר מהלכים צפויים להבשיל בשנת 2026:
- הפיכת העיכוב לחוק קבוע:
תיקון חקיקה שנדון במהלך 2025 צפוי לעגן באופן קבוע את האפשרות לעיכוב הליכים לצורך הסדר חוב. אם יאושר, יאפשר לחייבים לפתוח בהליך מסודר הכולל הקפאה זמנית של הליכי הגבייה בזמן משא ומתן עם הנושים. - סיום הוראות השעה ותיקוני מעקב:
עם פקיעת הוראות השעה שנקבעו בעקבות משבר הקורונה, ייתכן צורך בהטמעת חלק מההסדרים בחקיקה קבועה, וכן בעדכון ספים כספיים ותקנות בהתאם לשינויים הכלכליים והאינפלציה. - התפתחות הרשות והתאמות טכנולוגיות:
הרשות צפויה להמשיך בפיתוח כלים דיגיטליים, שיפור השירות לציבור והנגשת ההליכים לאוכלוסיות שונות, תוך שילוב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שייעלו את תהליכי הגבייה והפיקוח. - הצעות נוספות בכנסת:
בעתיד הקרוב עשויות לעלות יוזמות נוספות, כגון עידוד גישור והסדרי חוב מוקדמים, הגבלת עיקולים על נכסים חיוניים ועדכון מנגנוני אכיפה, הכול מתוך מטרה לשמור על איזון בין זכויות הנושים לשיקום החייבים.
השלכות השינויים על חייבים, נושים, עסקים ועורכי דין
- חייבים:
הרפורמות מקלות על חייבים בכך שהחוב גדל לאט יותר, וההליך כולו נעשה צפוי ונגיש יותר. יחד עם זאת, נדרשת התנהלות אחראית, שקיפות ועמידה בתשלומים כדי לזכות בסופו של דבר בהפטר ובהזדמנות לפתוח דף חדש. - נושים:
אף שהריבית המופחתת מצמצמת את התשואה, המערכת היעילה והפיקוח המוגבר מגדילים את סיכויי הגבייה בפועל ומקדמים חלוקה הוגנת של כספי הפירעון. - עסקים קטנים ובעלי מקצוע:
הקלות הריבית והאפשרות להסדרי חוב גמישים מסייעות להבראת עסקים, אך מחייבות ליווי משפטי נכון לצורך בחירת המסלול המתאים ושמירה על זכויות ונכסים. - עורכי דין:
המציאות המשפטית החדשה מחייבת ידע עדכני, התאמת אסטרטגיות ויכולת ללוות לקוחות בהליכים מורכבים תוך הבנת השינויים הרגולטוריים והיישומיים.
לסיכום: משרד עורכת הדין אורה צימברג
בעידן של רפורמות ושינויים תכופים בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון, חשיבותו של ליווי משפטי מקצועי, מדויק ואחראי הולכת וגוברת. משרד עורכת הדין אורה צימברג מתמחה בליווי חייבים ונושים בהתמודדות עם הליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון, תוך שילוב ניסיון מקצועי רב, היכרות מעמיקה עם הדין והפרקטיקה, ויחס אישי לכל לקוח. המשרד מלווה את לקוחותיו לאורך כל שלבי ההליך – משלב הבדיקה והייעוץ הראשוני, דרך ניהול משא ומתן והסדרי חוב, ועד להשגת פתרונות משפטיים המותאמים למציאות הכלכלית והמשפטית המשתנה. בזכות גישה מקצועית ושיקומית, לצד טיפול מסור ובלתי מתפשר, משרד עורכת הדין אורה צימברג מעניק ללקוחותיו ביטחון משפטי וכלים ממשיים ליציאה לדרך כלכלית חדשה ויציבה.