0733742523

RU

צ'ק-ליסט: מסמכים לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחידים

מהו הליך חדלות פירעון ליחיד?

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (בעבר מוכר כ"פשיטת רגל") הוא תהליך משפטי שמאפשר לאדם פרטי שאינו יכול לפרוע את חובותיו להסדיר אותם תחת פיקוח המדינה. מטרת ההליך היא להגיע להסדר חובות עם הנושים ולאפשר לחייב הזדמנות להשתקם כלכלית. במסגרת ההליך, ממונה נאמן מטעמו של הכונס הרשמי (הממונה על חדלות פירעון) שמרכז את ניהול החובות והנכסים, ובסופו של דבר עשוי החייב לקבל הפטר (מחיקת חובות) אחרי שעמד בתנאי ההליך.

הליך חדלות הפירעון כולל מספר שלבים, כשהראשון שבהם הוא צו לפתיחת הליכים. כדי לקבל צו זה, על החייב להגיש בקשה רשמית לממונה על הליכי חדלות פירעון, ואליה לצרף מגוון מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי. הליך זה דורש שקיפות מלאה – בית המשפט והממונה צריכים תמונה מדויקת של נכסי החייב, חובותיו, הכנסותיו והוצאותיו. הכנת המסמכים מראש בצורה מסודרת תייעל את הטיפול בבקשה, תמנע עיכובים מיותרים, ותראה לרשויות שהחייב פועל בתום לב ומשתף פעולה באופן מלא.

 

למה חשוב להכין את המסמכים מראש?

הכנת המסמכים הנדרשים מראש היא קריטית למהלך תקין ומהיר של פתיחת ההליך:

  • מניעת עיכובים ודחיות: בקשה שלא כוללת את כל המידע והמסמכים הדרושים עלולה להידחות על הסף או להוביל לדרישות להשלמת פרטים. איסוף מוקדם של כל המסמכים מונע מצב בו תיאלצו לחפש מסמך חסר ברגע האחרון.

  • חיסכון בזמן ובמשאבים: חלק מהמסמכים דורשים פנייה לגורמים שונים (בנקים, ביטוח לאומי, רשויות ממשלתיות), ולעיתים להמתין כמה ימים לקבלתם. תכנון מראש ימנע לחץ ועומס סמוך למועד ההגשה.

  • דיוק ואמינות: כאשר כל הנתונים פרוסים בפניכם מראש, יש סיכוי קטן יותר לטעות במספרים או בשמות. הכנה יסודית תבטיח שהמידע שמסרתם בבקשה נכון ומעודכן, מה שיחזק את האמינות שלכם בעיני הממונה ובית המשפט.

  • שקט נפשי: הידיעה שיש בידיכם תיק מסודר עם כל המסמכים מקנה ביטחון בתהליך. כך תוכלו להתמקד בהתנהלות בהליך עצמו, במקום לרדוף אחרי ניירת בזמן שהשעון מתקתק.

בקיצור, תכנון מקדים ואיסוף שיטתי של המסמכים יוצר "תיק חדלות פירעון" שלם ומוכן. עם תיק כזה הסיכוי לקבל את צו פתיחת ההליכים במהירות וללא תקלות גדל, ותוכלו לצעוד לשלב הבא בהליך בשקט נפשי.

 

המסמכים הדרושים לפתיחת ההליך

להלן רשימת המסמכים והמידע שכדאי להכין ולצרף לבקשת פתיחת הליכי חדלות פירעון ליחיד. הרשימה מקיפה תחומים שונים בחיי החייב – מזהות אישית ומשפחתית ועד נכסים, חובות והתחייבויות. לצד כל סוג מסמך נסביר למה הוא נדרש ומה חשוב לבדוק לפני הגשתו:

1. מסמכי זיהוי ופרטים אישיים

  • תעודת זהות – צילום ברור של תעודת הזהות של החייב, כולל הספח. מטרת מסמך זה היא לוודא את זהות מבקש ההליך ולהצליב פרטים אישיים (שם, מספר ת"ז, תאריך לידה) מול יתר המסמכים. אם החייב אינו אזרח ישראלי, יש לצרף צילום דרכון במקום תעודת זהות.
    לפני הגשה: ודאו שהתצלום קריא, שכל פרטיכם מעודכנים (למשל, כתובת ומצב משפחתי בספח נכונים), וששם החייב מאוית בצורה עקבית בכל המסמכים.

  • פרטי בן/בת זוג וילדים – אם החייב נשוי ו/או בעל משפחה, יידרש לציין גם את פרטי בן הזוג (שם ומספר ת"ז) ופרטי ילדיו התלויים בו. לרוב אין צורך בתעודות הזהות שלהם בפועל, אך תידרשו למלא אותם בטופס הבקשה. מידע זה מסייע לרשויות להבין את מצב התא המשפחתי והאם ישנם תלויים בחייב (דבר שעשוי להשפיע על חישוב ההוצאות והכנסות).
    לפני הגשה: בדקו שיש לכם את המספרים המדויקים של ת"ז בני המשפחה, ושפרטי המצב המשפחתי נכון (נשוי/גרוש/רווק). אם בן הזוג או אחד הילדים נמצא בעצמו בהליך חדלות פירעון, חשוב לציין זאת ולספק פרטים (שם, ת"ז, ואיפה מתנהל ההליך), כדי למנוע ניגודי אינטרסים.

  • מסמכי מצב אישי – במידה ורלוונטי, צרפו מסמכים כמו תעודת נישואין או תעודת גירושין והסכם גירושין (אם קיים). למשל, אם החייב גרוש ומשלם או מקבל מזונות, יש לכך השפעה ישירה על מצבו הכלכלי. מסמכים אלה מראים את המחויבויות האישיות של החייב (כגון דמי מזונות) ועוזרים להבין אילו הוצאות קבועות יש לו למשפחה.
    לפני הגשה: ודאו שתאריכי הנישואין/גירושין מדויקים, ושמצורפים כל הדפים הרלוונטיים (למשל, סעיפי הסכם גירושין הנוגעים לחלוקת רכוש או מזונות). אם אין פסק דין בנושא מזונות, ניתן להכין תצהיר בו מוסבר האם משולמים מזונות ובאיזה סכום.

  • השכלה ועבודה נוכחית – אמנם לא "מסמך" רשמי כמו תעודה, אבל חלק מטופס הבקשה יבקש לציין את השכלתכם ואת מקום העבודה הנוכחי (אם ישנו). מידע זה נועד לתת רקע על יכולת ההשתכרות של החייב: השכלה, כישורים ומסוגלות לעבוד.
    לפני הגשה: חשבו כיצד לתאר בקצרה את השכלתכם (למשל "תואר ראשון בכלכלה" או "12 שנות לימוד") ואת עיסוקכם הנוכחי. אם אינכם עובדים, תתבקשו לציין זאת – ובמקרים מסוימים להבהיר מדוע אינכם עובדים (ראו בהמשך לגבי דוח מעסיקים ותצהיר אבטלה).

2. מסמכים המעידים על הכנסות

כדי לבחון את יכולת ההחזר של החייב, יש לספק הוכחות לכל מקורות ההכנסה שלו ושל בני משפחתו (בן/בת זוג וילדים הגרים איתו).

  • תלושי שכר – אם החייב (או בן זוגו) עובד כשכיר, יש לצרף תלושי משכורת של 3 החודשים האחרונים לפחות. תלושי השכר מציגים את גובה ההכנסה השוטפת, ניכויי חובה (מס, ביטוח לאומי) והפרשות סוציאליות, ומאפשרים להבין מהו התקציב הפנוי של החייב.
    לפני הגשה: בדקו שהתלושים עדכניים ומתייחסים לשלושת החודשים המלאים שקדמו להגשה. ודאו שהם קריאים, כוללים את שם המעסיק, שם העובד ומספר ת"ז, ושסכומי הנטו תואמים למה שנכנס בפועל לחשבון הבנק.

  • טופס 106 – זהו הטופס השנתי שמסכם את כל המשכורות והשכר השנתי של עובד שכיר. מומלץ לצרף את טופס 106 האחרון שקיבלתם (לדוגמה, עבור שנת המס האחרונה). טופס זה מספק לממונה תמונה רחבה על הכנסותיכם בשנה החולפת, כולל בונוסים או מענקים חד-פעמיים.
    לפני הגשה: ודאו שהטופס חתום על ידי המעסיק או רואה החשבון של החברה, ושהסכומים בו תואמים לסך התלושים של אותה שנה. אם היו תקופות שלא עבדתם באותה שנה, הטופס יראה הכנסה נמוכה בהתאם – וזה בסדר, העיקר שהמסמך שלם ואמין.

  • דוח מעסיקים מביטוח לאומי – אם החייב אינו עובד כעת, חובה לצרף "דוח מעסיקים" עדכני מהמוסד לביטוח לאומי. זהו מסמך רשמי שמפרט את תקופות ההעסקה (והאבטלה) של האדם לאורך השנים האחרונות. הדוח מוכיח לממונה שלחייב כרגע אין הכנסה מעבודה ומראה מתי לאחרונה עבד.
    לפני הגשה: את דוח המעסיקים ניתן להנפיק באתר הביטוח הלאומי או בסניף. ודאו שהתאריך על הדוח קרוב למועד הגשת הבקשה (כדי שיהיה "עדכני"). אם יש פערים ארוכים בעבודה, היו מוכנים להסבירם (למשל, לימודים, מחלה, טיפול בילדים וכו').

  • אישורים על מגבלה רפואית לעבוד – אם החייב לא עובד שנה או יותר, או עובד רק במשרה חלקית בגלל מצב בריאותי, רצוי לצרף תיעוד תומך. זה יכול לכלול מסמכים רפואיים עדכניים שמאשרים את המגבלה (כגון מכתב מרופא מומחה, קביעת נכות רפואית) או תצהיר חתום המסביר למה אינכם עובדים במשרה מלאה. מסמכים אלו נועדו להראות שאי-העבודה נובע מנסיבות מוצדקות ולא מחוסר רצון להשתכר.
    לפני הגשה: ודאו שמסמך רפואי מציין במפורש את המגבלות התעסוקתיות. אם בחרתם בתצהיר, כתבו בו בצורה ברורה את הסיבות (למשל "אני מטפל בבן משפחה חולה במשרה מלאה" או "עקב מצבי הרפואי איני יכול לעבוד בעבודה פיזית"). את התצהיר יש לחתום בפני עורך דין.

  • מסמכי הכנסה לעצמאים – אם לחייב או לבן/בת זוגו יש עסק או עוסק מורשה (או היו בעבר ב-5 השנים האחרונות), יש לספק תמונה פיננסית של העסק:

    • דוחות כספיים של השנה האחרונה – כגון דו"ח רווח והפסד שנתי מפורט.

    • דיווחים לרשויות המס – העתקי הדיווחים השנתיים למס הכנסה ולמע"מ של השנה האחרונה. מסמכים אלה מראים את מחזור ההכנסות וההוצאות המוצהר.

    • רשימת מלאי והסכמי עבודה – אם רלוונטי, רשימת מלאי עסקי עדכנית + העתקי חוזים משמעותיים עם לקוחות או ספקים.

    • שכיר בחברה בבעלותו – אם החייב מועסק כשכיר בחברה שהוא בעליה, לצרף תלושי שכר מאותה חברה וטופס 106.

    מטרת מקבץ מסמכים זה היא להעריך את הכנסות העסק והמצב הפיננסי שלו, כי בהליך חדלות פירעון גם עסק של יחיד נכלל במסגרת הנכסים וההתחייבויות.
    לפני הגשה: ודאו שכל המסמכים מאושרים על-ידי רואה חשבון או יועץ מס (במיוחד הדוחות הכספיים). יש לכלול רק את השנים הרלוונטיות שנדרשו – לרוב השנה האחרונה, ובמקרים מסוימים עד חמש שנים אחורה אם היו הכנסות משמעותיות. ארגנו את המסמכים לפי שנה וסוג (דוחות, דיווחי מס וכו') כדי להקל על הבדיקה שלהם.

  • אישורים על קצבאות ותשלומי ביטוח לאומי – יש לפרט גם הכנסות שאינן מעבודה. אם החייב, בן/בת זוגו, או ילדיו מקבלים קצבאות מביטוח לאומי או גמלאות אחרות, צרפו אישור רשמי עדכני לכל קצבה: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, קצבת נכות כללית, קצבת ילדים, קצבת זקנה, קצבת שארים, ועוד. אישורים אלה מראים הכנסה חודשית קבועה ממקורות סוציאליים.
    לפני הגשה: רשמו לעצמכם אילו קצבאות אתם (ובני משפחתכם) מקבלים ומה סכומן. את האישור ניתן להדפיס מאתר ביטוח לאומי באזור האישי. ודאו שעל כל אישור מופיע סוג הקצבה והסכום החודשי העדכני. שימו לב לעדכן גם קצבאות זמניות או חד-פעמיות (כגון מענק לידה או דמי פגיעה בעבודה) אם קיבלתם בסמוך להגשה.

  • הכנסות אחרות – כל מקור הכנסה נוסף חייב להיות מגובה במסמך:

    • פנסיה חודשית – אם החייב או בן זוגו פנסיונרים, יש לצרף שלושה תלושי פנסיה אחרונים. תלושים אלה דומים לתלושי שכר ומעידים על גמלת הפנסיה הקבועה.

    • הכנסה משכר דירה – אם בבעלותכם דירה/נכס שאתם משכירים לאחרים, צרפו את הסכם השכירות הנוכחי. כך רואים שיש לחייב הכנסה מנדל"ן (וגם נכס בבעלותו).

    • מזונות שמתקבלים – אם החייב מקבל דמי מזונות (למשל מאקס/ית או מהורה של ילדיו), יש לצרף את פסק הדין שקובע את המזונות. אם אין פסק דין אך בפועל משולמים מזונות בהסכמה – צרפו תצהיר המפרט את הסכום המתקבל מדי חודש.

    • הכנסה פסיבית אחרת – למשל, קצבאות ממשרד הביטחון, מלגות, תמלוגים וכד'. ספקו מסמך רשמי מכל גוף משלם המראה את הסכום והתדירות.

    לפני הגשה: עברו על דפי חשבון הבנק שלכם ובדקו אם יש הפקדות קבועות שאינן משכורת. וודאו שיש מסמך לכל הפקדה כזו, כדי שלא ייראה כאילו העלמתם מקור הכנסה. הסכמי שכירות צריכים להיות חתומים על ידי כל הצדדים; תלושי פנסיה – ברורים ועם שם הפנסיונר; תצהיר על מזונות – חתום על ידיכם ומאומת.

3. מסמכים המעידים על הוצאות

בנוסף להכנסות, ההליך בוחן גם את ההוצאות החודשיות של החייב, כדי להבין מהו הסכום הפנוי שיוכל להפנות לפירעון חובות. אין צורך לפרט כל הוצאה קטנה (לא יבקשו קבלות על מכולת), אבל חייבים להוכיח את ההוצאות המשמעותיות והקבועות שלכם:

  • דיור ושיכון: אם אתם גרים בשכירות – צרפו חוזה שכירות או קבלות על תשלום שכר דירה. אם יש לכם משכנתא – צרפו דפי חשבון או אישור מהבנק שמראים את החזר המשכנתא החודשי. כך ניתן לוודא מהי עלות הדיור הקבועה שלכם.
    לפני הגשה: בדקו שחוזה השכירות בתוקף וכולל את סכום השכירות החודשי. לגבי משכנתא, דאגו למסמך עדכני (למשל דף חשבון מהחודש האחרון) המציג את סכום ההחזר ואת מספר ההלוואה/הנכס.

  • הוצאות משפחה מיוחדות: אם יש לכם ילדים קטנים, צרפו הוכחות על הוצאות טיפול קבועות: קבלות מטיפולי תינוקות/פעוטונים לילדים מתחת לגיל 3, או קבלות תשלום לצהרונים לילדים עד גיל 9. אם יש הוצאה קבועה על מטפל/ת לילד עם צרכים מיוחדים – צרפו אישור תשלום או חוזה העסקה. מטרת מסמכים אלה להציג הוצאות חיוניות שיקבלו התחשבות בקביעת תוכנית הפירעון.
    לפני הגשה: אספו קבלות או אישורי תשלום של 3-6 חודשים אחרונים לכל הוצאה כזו, כדי להראות שהיא עקבית. למשל, 3 קבלות חודשיות אחרונות מהגן או הצהרון.

  • החזרי חובות שוטפים: אם אתם כבר משלמים תשלומים חודשיים על חובות (למשל באמצעות הוצאה לפועל או הסדרים פרטניים), הציגו אישור על התשלום החודשי. לדוגמה: קבלה על תשלום צו תשלומים בהוצאה לפועל, או אישור העברה בנקאית לנושה במסגרת הסכם חוב. כך יראו אילו סכומים אתם כבר משלמים על חשבון חובות קיימים.
    לפני הגשה: ודאו שהאישור מראה למי שולם הסכום, תאריך ותדירות (חודשי/חד-פעמי). חשוב להראות רצף של כמה תשלומים כדי לבסס את רצינותכם.

  • הוצאות רפואיות חריגות: אם יש לכם או לבני משפחתכם הוצאות רפואיות גבוהות שאינן מכוסות ע"י סל הבריאות (למשל תרופות יקרות, טיפולים מיוחדים), צרפו קבלות או אישורים על תשלומים אלה. הוצאה רפואית משמעותית עשויה להשפיע על יכולת ההחזר, ולכן תובא בחשבון.
    לפני הגשה: ניתן לצרף מכתב מרופא שמסביר את הצורך בטיפול יקר, בצירוף קבלות על רכישת תרופות או טיפול. ודאו שהסכומים בתיעוד ברורים ושיש בהם תאריך.

  • מזונות שאתם משלמים: אם החייב משלם דמי מזונות (לגרוש/ה או לילדים שאינם איתו במשמורת מלאה), זו הוצאה קבועה וחשובה. צרפו פסק דין למזונות המעיד על הסכום החודשי שיש לשלם. אם אין פסק דין אבל אתם משלמים מזונות מרצון – צרפו תצהיר שלכם המפרט למי וכמה משולם.
    לפני הגשה: וודאו שפסק הדין קריא ומכיל את סכום המזונות ועד מתי ישלמו (לדוגמה, "עד גיל 18 של הילד"). אם מזונות משולמים בהסכמה ללא פסק דין, כדאי גם לצרף הוכחה לתשלום בפועל (כגון העברה בנקאית חודשית) בנוסף לתצהיר.

שימו לב: אין צורך לצרף אסמכתאות להוצאות מחיה רגילות כמו קניות בסופר, חשבונות חשמל/מים, דלק וכד'. ההנחה היא שלכל אדם יש הוצאות מחיה בסיסיות והן מגולמות בתקנות בלי לבקש קבלות. התמקדו רק בהוצאות הגדולות והחריגות שפורטו לעיל.

  • דפי חיובי כרטיסי אשראי: בנוסף להוצאות ידועות מראש, הממונה מבקש לראות תמונה כללית של ההוצאות החודשיות. לכן תידרשו לצרף תדפיס פירוט עסקאות של כרטיסי אשראי או כרטיסי חיוב שבהם אתם (בן הזוג או ילדיכם הנתמכים) משתמשים, לפחות 3 חודשים אחורה לפני הבקשה. התדפיסים מראים כיצד אתם מוציאים כסף בפועל, ואפשר לגלות מהם הוצאות שלא דווחו (או להבין את רמת החיים).
    לפני הגשה: הורידו מהאתר של חברת האשראי את הפירוט בשלושת החודשים האחרונים. ודאו שכל דף כולל את שמכם ומספר הכרטיס, ותאריכי העסקאות. אם יש לכם מספר כרטיסים (או כרטיסים של בן/בת זוג שמשמשים לתשלומים שוטפים במשק הבית), צרפו פירוט עבור כל אחד מהם.

4. פירוט החובות ורשימת הנושים

חלק מרכזי בבקשה הוא רשימת כל החובות של החייב. המטרה היא לקבל תמונה מלאה של סך החובות כדי לטפל בכולם במסגרת ההליך. יש לכלול כל חוב וחוב – בין אם הנושה כבר פתח נגדכם תיק בהוצאה לפועל או תבע אתכם בבית משפט, ובין אם עדיין לא נקט הליכים. גם חובות קטנים או לחברים/משפחה חייבים להופיע.

  • רשימת נושים מלאה: הכינו טבלה או רשימה מפורטת של כל מי שאתם חייבים לו כסף. לכל נושה ציינו: שם הנושה, מספר הזהות או ח.פ (אם זה תאגיד כמו בנק), סכום החוב המקורי (קרן החוב) ומתי נוצר, וכן את סכום החוב העדכני נכון למועד הגשת הבקשה. בנוסף, ציינו מה מצב החוב: האם הנושה כבר תבע אתכם? האם יש תיק בהוצאה לפועל? או שזה חוב בהסדר פרטי?
    לפני הגשה: בדקו שאין נושה שנשכח – עברו על כל מכתב התראה, כל חוב לבנק, הלוואה שלקחתם מחבר, חוב למס הכנסה או ארנונה – הכל חייב להיכלל. סכומי החובות כדאי לוודא דרך מסמכים רשמיים: למשל, באתר הבנק או ההוצאה לפועל, כדי שהנתונים יהיו מדויקים.

  • תמיכה במסמכים עבור כל חוב: לרשימה יש לצרף מסמכים רלוונטיים המוכיחים או מפרטים כל חוב:

    • הסכמי הלוואה וחוזים: אם לקחתם הלוואה חתומה מבנק, מחברת אשראי או מאדם פרטי – צרפו את חוזה ההלוואה או שטר החוב. המסמך מראה את תנאי ההלוואה, ריבית, וביטחונות (אם יש).

    • מכתבי דרישה ופירוט חוב: אם קיבלתם מכתב רשמי מנושה עם דרישת תשלום ופירוט לסכום העדכני, צרפו אותו.

    • תביעות משפטיות: במקרה שחוב מסוים הגיע לבית משפט (תביעת כספים נגדכם שעדיין מתנהלת), צרפו עותק מכתב התביעה וכל החלטה שיפוטית חשובה בתיק. כך יודעים שיש הליך תלוי ועומד.

    • פסקי דין: אם כבר ניתן פסק דין נגדכם בחוב כלשהו אבל טרם נפתח תיק בהוצאה לפועל – צרפו את פסק הדין (וגם את כתב התביעה שהוביל אליו, אם יש).

    • מסמכי שיעבוד וביטחונות: אם לחוב מסוים יש ביטחון (שעבוד/משכון על רכב, משכנתא על נכס, ערבות וכד'), צרפו את ההסכמים המתאימים: למשל שטר משכנתה, אישור רישום משכון במשרד המשפטים, או חוזה משכון. זה מראה אילו נכסים כבר משועבדים לנושים.

    לפני הגשה: ודאו שלכל חוב יש "גיבוי" בניירת. עברו נושה-נושה ובדקו: אם זה חוב מזונות – מצורף פסק דין; אם זה משכנתא – מצורף הסכם ההלוואה; אם זה אוברדרפט בבנק – יש דף חשבון עדכני מהבנק; אם זו הלוואה מחבר – צרפו מסמך או לפחות ציינו פרטי התקשרות של אותו חבר. ארגנו את המסמכים לפי סדר רשימת הנושים שהכנתם, כדי שיהיה קל להתייחס לכל חוב.

  • דוח יתרות בהוצאה לפועל: כמעט לכל חייב שיש לו חובות, ישנם תיקים פתוחים בהוצאה לפועל. חשוב להוציא תדפיס רשמי מרשות האכיפה והגבייה (המערכת של ההוצאה לפועל) המרכז את כל התיקים הפתוחים נגדכם בכל לשכות ההוצאה לפועל. התדפיס יראה מספר תיק, מי הזוכה (הנושה), מה סכום החוב העדכני בתיק ותאריך פתיחתו. זהו מסמך קריטי, כי לעיתים חייבים שוכחים תיקים שנפתחו כנגדם לפני שנים – והדוח הזה מוודא שאף חוב רשמי לא נעלם מהעין.
    לפני הגשה: את התדפיס ניתן לקבל בכל לשכת הוצאה לפועל או להפיק דרך האזור האישי באתר רשות האכיפה. ודאו שהוא מעודכן לחודש הגשת הבקשה (לא תדפיס מלפני שנה). השוו את רשימת התיקים ברשימה שלכם כדי לוודא שכל נושה שהופיע בתדפיס כלול גם ברשימת הנושים שהכנתם ולהפך.

  • פרטי עורכי דין וגופים רשמיים: במידה וכבר מעורבים עורכי דין (למשל מייצגים של נושים בתביעות או בהליכי הוצאה לפועל), תתבקשו למלא גם את שמם, כתובתם ומספרי הטלפון שלהם. מטרת מידע זה היא לאפשר לנאמן או לממונה לתקשר עם נושי החייב וגורמי חוץ לגבי התביעות והחובות.
    לפני הגשה: רכזו מראש את הפרטים החשובים מתיקי בית משפט והוצאה לפועל: מי עו"ד התובע בכל תיק, מה כתובתו; אם הנושה הוא בנק – מיהו עו"ד המייצג את הבנק. אפשר להיעזר בהחלטות או במסמכים שבתיק ההוצאה לפועל, שם בדרך כלל רשומים פרטי העו"ד.

5. מידע על הליכים משפטיים נוספים

בנוסף לחובות הכספיים, על החייב לדווח אם הוא מעורב בהליכים משפטיים אחרים, גם אם אינם קשורים ישירות לכסף, וכן למסור מידע על הליכי חדלות פירעון עברו או של אנשים קרובים הקשורים אליו. מטרת חלק זה היא לתת לממונה תמונה מלאה משפטית על מצבו של החייב: האם הוא תובע מישהו על כסף (אולי עתיד להיכנס כסף?), האם הוא נתבע בנושאים אחרים, והאם כבר ניסה בעבר הליך דומה.

  • הליכי חדלות פירעון קודמים: אם החייב כבר עבר הליך פשיטת רגל או חדלות פירעון ב-7 השנים שקדמו לבקשה הנוכחית, יש למסור פרטים על כך. למשל: מספר התיק הקודם במשרדי הממונה (או הכונס הרשמי), תאריך סגירת התיק וסיבת סגירה (האם קיבל הפטר, בוטל מחוסר תועלת, וכו'). מידע זה חשוב כדי לוודא שהחייב לא מנצל לרעה את ההליך באופן חוזר.
    לפני הגשה: אם עברתם הליך בעבר, מצאו את המסמכים המסכמים מאותו תיק – למשל עותק מצו ההפטר או החלטת בית המשפט לסגירת התיק. ציינו בבקשה את הפרטים כפי שמופיעים שם (מספר תיק, תאריך סגירה). אם אינכם זוכרים, ניתן לפנות למשרדי הממונה או כונס הנכסים הרשמי לקבלת המידע.

  • הליכי גבייה והוצאה לפועל: את תיקי ההוצאה לפועל כבר כללנו ברשימת החובות, אך ייתכן שבמהלך ההוצאה לפועל התקיימו הליכים מיוחדים. אם עברתם חקירות יכולת בלשכת ההוצאה לפועל (הליך שבו בודקים את היכולת הכלכלית שלכם), כדאי לצרף פרוטוקולים מאותן חקירות במידה ויש. בנוסף, אם ניתן נגדכם צו תשלומים חודשי בהוצאה לפועל, ציינו זאת (ובמידת האפשר צרפו את ההחלטה הקובעת את סכום התשלום החודשי). מסמכים אלה מעידים שכבר נבדקה בעבר היכולת הכלכלית שלכם, ויראו אילו סכומים נקבעו לכם לתשלום.
    לפני הגשה: חפשו בניירת שלכם או באתר ההוצאה לפועל האם נערכה לכם חקירת יכולת (תהיה על כך תוצאה ברשימת התיקים, וניתן לבקש לצפות בפרוטוקול). אם כן, הדפיסו את הפרוטוקול כי הוא עשוי לכלול מידע על הוצאות והכנסות שהצהרתם בעבר. ודאו שגם צו תשלומים אחרון (אם קיים) נמצא ברשותכם.

  • תביעות משפטיות שהחייב מנהל: אם החייב הגיש בעצמו תביעות כספיות נגד אחרים (אתם בצד התובע), עליו לדווח על כך כי ייתכן ומגיע לו כסף בעתיד. לדוגמה, אם הגשתם תביעה נזיקית עקב תאונה ואתם מצפים לפיצוי, או תביעה למסירת סכום כסף שמגיע לכם – יש לציין זאת. צרפו עותקי כתבי תביעה של חמש השנים האחרונות שהגשתם וטרם הוכרעו, וכן עותקי פסקי דין שניתנו לטובתכם בחמש השנים האחרונות (אם זכיתם בתביעות וטרם קיבלתם את הכסף, זה נכס פוטנציאלי). בנוסף, כדאי לצרף דו"ח הוצאה לפועל על תיקים שאתם פתחתם כזוכים – אם מישהו חייב לכם כסף ואתם מנהלים נגדו תיק גבייה, זה רלוונטי.
    לפני הגשה: ערכו רשימה של כל ההליכים המשפטיים שאתם יזמתם. ודאו שמסרתם מידע בבקשה על כל תיק כזה (מספר תיק, בית משפט) וצירפתם עותקי המסמכים המרכזיים. זה מראה לממונה שאולי יש כספים שיכולים להיכנס לקופתכם בעתיד (וכך לשמש לפירעון חלק מהחובות). אם זכיתם בפסק דין כספי, רשמו כמה נפסק ומה מצב הגבייה (קיבלתם את הכסף או שיש עוד חוב פתוח).

  • הליכים שאינם כספיים: אם יש נגדכם תביעות בתחומים אחרים (למשל תביעה בענייני משפחה, תביעת לשון הרע, וכד') שאינן דווקא על חוב כספי – בדרך כלל תידרשו לציין זאת באופן כללי. אף שזה לא חלק מרכזי בהליך חדלות הפירעון, רוצים לוודא שאין נגדכם עימותים משפטיים שעשויים להשפיע על מצבכם (למשל, תביעה פלילית שיכולה לגרום לקנס).
    לפני הגשה: אין צורך לצרף את כל התיק, אך אם יש החלטות חשובות או פסק דין בעניינים אחרים, אפשר לציין זאת. שמרו את המידע זמין למקרה שישאלו.

6. מידע על נכסים, רכוש וחשבונות בנק

על החייב למסור פירוט מלא של כל נכסיו וזכויותיו הכספיות, בישראל ובחו"ל. הכוונה היא לכל רכוש מוחשי (כמו דירה או רכב) וגם זכויות פיננסיות (כסף בחשבונות, קופות גמל, זכויות בירושה וכו'). הרשויות רוצות לוודא שלא מסתירים נכסים שניתן לממש כדי לשלם לנושים, וכן להבין את מצבו הכלכלי הכולל של החייב. להלן תתי-הסעיפים המרכזיים שיש להכין:

  • חשבונות בנק: רשימה של כל חשבונות הבנק של החייב ושל בן/בת זוגו (כולל בנק, מספר חשבון וסוג חשבון – עו"ש, חיסכון, מט"ח וכו'). יש לצרף תדפיסי עו"ש עדכניים של 3-6 חודשים אחרונים עבור כל חשבון בנק פעיל שלכם. התדפיסים מראים את היתרה העדכנית בכל חשבון ואת תנועות הכספים (הכנסות והוצאות) לאורך התקופה.
    לפני הגשה: עברו על התדפיסים וודאו שהם מכסים לפחות 3 חודשים אחרונים לכל חשבון. אם יש חשבונות משותפים עם בן הזוג – ציינו זאת. במקרה שחשבון נסגר לאחרונה (בשנתיים האחרונות), רשמו את פרטי החשבון ותאריך הסגירה. ודאו שלא השארתם בחוץ שום חשבון, אפילו אם אינו בשימוש או ביתרת אפס.

  • הרשאות חתימה וכספות: אם לחייב או לבן זוגו יש זכות חתימה בחשבון של אדם אחר (למשל אתם מיופי כוח בחשבון של הורה מבוגר), או אם יש להם כספת בבנק – יש למסור גם את הפרטים האלה. זה מצביע על נכסים פוטנציאליים או גישה לכספים מחוץ לחשבונות האישיים הישירים.
    לפני הגשה: חשבו האם מישהו נתן לכם ייפוי כוח בחשבון בנק שלו. אם כן, ציינו באיזה בנק ומספר חשבון. לגבי כספת – רשמו את הבנק והסניף שבו מוחזקת כספת על שמכם או שמשותפת לכם.

  • נכסי נדל"ן בבעלותכם: עליכם לדווח אם ברשותכם (או ברשות בן הזוג וילדיכם התלויים) דירת מגורים, קרקע, נכס מסחרי או כל נדל"ן אחר. נכס נדל"ן הוא לרוב הנכס המשמעותי ביותר, ולכן אם יש כזה, יש לצרף אישור בעלות רשמי. אישור כזה יכול להיות: נסח טאבו עדכני (מרשם המקרקעין) על שמכם, אישור זכויות מחברה משכנת או ממנהל מקרקעי ישראל (אם הדירה לא רשומה בטאבו) או חוזה רכישה/חכירה. מסמכים אלה מוכיחים שאתם הבעלים (או החוכרים) של הנכס.
    לפני הגשה: השיגו נסח טאבו מעודכן (ניתן כיום להפיק אונליין עם גוש-חלקה של הנכס). ודאו ששמות הבעלים על הנכס תואמים למה שכתבתם בבקשה (למשל, אם הנכס רשום רק על שם בן הזוג – ציינו זאת, כי זה עדיין נחשב חלק מהמשק המשפחתי). צרפו את כל העמודים של האישור/נסח.

  • נדל"ן שהועבר לאחרים: אם היה לכם נכס נדל"ן בעבר ומכרתם או העברתם אותו למישהו אחר בעשור האחרון, יש לגלות זאת. מטרת הדרישה היא לוודא שלא בוצעו העברות רכוש כדי להתחמק מחובות. אם למשל מכרתם דירה לפני 3 שנים – צרפו הסכם מכר ונסח טאבו המראה שכבר אינכם בעלי הנכס. אם העברתם נכס במתנה לקרוב משפחה – צרפו הסכם מתנה. חשוב לכלול תאריך העברה, למי הועבר הנכס, והאם קיבלתם תמורה (כסף) עבורו.
    לפני הגשה: עברו 10 שנים אחורה וחשבו האם היה בבעלותכם נכס משמעותי שמכרתם/העברתם. זה יכול להיות גם חלק מנכס (למשל ירשתם חלק ובסוף ויתרתם עליו). אם כן, שלפו את החוזים המתאימים. רצוי לצרף גם אישור משלטונות המס (שומה או אישור דיווח) שמראה את העסקה, למען השקיפות.

  • רכבים וכלי רכב: דווחו על כל כלי רכב בבעלותכם או בשימושכם הקבוע (כולל רכב חברה אם יש אופציה לרכישתו, אופנוע, ואף סירה אם רלוונטי). צרפו רישיון רכב עדכני המראה שאתם הבעלים הרשומים, או אישור ממרשם כלי הרכב. אם הרכב ממושכן (למשל בליסינג או הלוואה) – ציינו זאת, כי זה חוב מובטח. רכב נחשב נכס שניתן לעיקול, ולכן חשוב ליידע עליו.
    לפני הגשה: ודאו שרישיונות הרכב בתוקף ומראים בעלות על שמכם. אם הרכב רשום על שם בן/בת הזוג, ציינו זאת בבקשה כי עדיין זו רכוש משפחתי. במקרה של רכב שמושכר או בליסינג – צרפו את החוזה, במיוחד אם עוד מעט הרכב יעבור לבעלותכם.

  • זכויות עסקיות וחברות: אם החייב או בן זוגו בעלי מניות בחברה כלשהי או זכויות בשותפות/עמותה, צריך לדווח על כך. למשל, אם אתם בעלים או שותפים בעסק (בעצמכם או דרך חברת בע"מ), זהו נכס פיננסי. ניתן להפיק נסח מרשם החברות עם פירוט בעלי המניות עבור החברה, או אישור מרשם השותפויות.
    לפני הגשה: רשמו את שם החברה או העסק שיש לכם בו חלק, ומה שיעור הבעלות. צרפו מסמך מרשם התאגידים (ניתן להוריד באתר משרד המשפטים עם מספר ח"פ של החברה) המראה את בעלי המניות. גם אם החברה ללא פעילות, העובדה שאתם בעלי מניות צריכה להופיע.

  • חסכונות, ביטוחים ופנסיות: חלק מהנכסים החשובים פחות גלויים לעין הם כספים הצבורים בקופות ובתוכניות שונות. במסגרת ההליך אתם מתבקשים לצרף פירוט של:

    • קרנות פנסיה וגמל והשתלמות: צרפו דו"ח עדכני מכל קרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות על שמכם. דוחות אלה יראו את היתרה הצבורה וזכויותיכם בעתיד. אין הכוונה שייקחו לכם את הפנסיה, אך חייבים לדעת מה יש.

    • פוליסות ביטוח עם ערך כספי: אם יש לכם ביטוח מנהלים, ביטוח חיים עם חיסכון, או כל ביטוח שיש לו ערך פדיון כספי – ספקו דוח עדכני מחברת הביטוח על שווי הפוליסה הנוכחי.

    • חשבונות חיסכון ופיקדונות: אם בבנקים יש פיקדונות, תוכניות חיסכון, או אפילו חסכון לילדים שלכם על שמכם – פרטו אותם עם סכום העו"ש.

    • ניירות ערך והשקעות: אם השקעתם בבורסה (מניות, אג"ח) או בקרנות נאמנות – צרפו דף חשבון השקעות עדכני מהבנק או בית ההשקעות שמנהל לכם את התיק.

    לפני הגשה: משכו מהבנקים ומאתרי חברות הביטוח "דוח מצב" עדכני. כיום יש כלים כמו "הר הכסף" ו"הר הביטוח" שמאפשרים לאתר כספים ופוליסות על שמכם – תוכלו להשתמש בהם כדי לוודא שלא שכחתם לציין משהו. חשוב לספק את המידע המעודכן ביותר: יתרות עד סוף הרבעון האחרון או חודש אחרון. סדרו את המסמכים לפי סוג: פנסיה, ביטוח, חיסכון – כדי להקל על הבודק.

  • נכסים אחרים: כל רכוש אחר משמעותי רצוי לציין. לדוגמה: זכויות בירושה שטרם חולקה (אם צפוי שתירשו נכס/כסף, זו זכות עתידית), זכויות לפי חוזה (אולי מגיע לכם בונוס גדול בעתיד לפי חוזה עבודה), פטנט או קניין רוחני בבעלותכם, ואפילו זכויות לתמלוגים. מסרו פרטים על כל אלה, בצירוף מסמכים אם יש (צוואה, אישור רישום פטנט, חוזה עבודה וכו').
    לפני הגשה: זהו למעשה סעיף "כללי" לוודא שלא השארתם שום דבר. עברו בראש על כל אפשרות – האם יש משהו בעל ערך שברשותכם או אמור להתקבל? אם כן – עדיף לגלות עכשיו מיוזמתכם, מאשר שיתגלה מאוחר יותר על ידי הנאמן. צירוף מסמך (כמו עותק צוואה או רישום פטנט) יחזק את ההצהרה שלכם על הזכות.

7. תצהיר הסתבכות כלכלית וטפסים נוספים נלווים

בנוסף לכל המסמכים ה"יבשים" לעיל, ישנם מסמכים הצהרתיים שהחייב עצמו צריך להכין ולחתום, המצורפים לבקשה:

  • תצהיר הסתבכות כלכלית: זהו מסמך שהחייב כותב ומצהיר בו, בפירוט מנקודת מבטו, איך נקלע לחובות ולמצב של חדלות פירעון. בתצהיר מספרים את הסיפור הכלכלי האישי: מתי התחילו הקשיים, מה הסיבות (לדוגמה פיטורין, קריסה עסקית, מחלה, ערבות שקרסה), מה הניסיונות שנעשו להחזיר חובות, וכדומה. יש גם להתייחס לחובות שצוינו בבקשה – למשל, "הסתבכתי בעיקר בגלל הלוואה שלקחתי לעסק שלא הצליח, בנוסף צברתי חובות למס הכנסה כי לא שילמתי בזמן" וכו'. מטרת התצהיר היא לתת לרשויות הקשר אנושי וסיבתי למספרים היבשים, ולהראות שאתם נוטלים אחריות ומבינים את מצבכם.
    לפני הגשה: כתבו את התצהיר בשפתכם, בצורה כנה ותמציתית ככל האפשר, אך אל תחסירו פרטים חשובים. סדרו אותו כרונולוגית (מה גרם למה) כדי שהקורא יבין את שרשרת האירועים. חשוב מאוד: זהו תצהיר משפטי, לכן עליכם לחתום עליו בפני עורך דין מאמת, שמצהיר שחתמתם בתום לב. ודאו שהתצהיר כולל את כל החובות העיקריים שהזכרתם בבקשה ואת הנסיבות שגרמו להם.

  • כתב ויתור סודיות: מסמך סטנדרטי (טופס 5א') שבו אתם נותנים הרשאה לממונה ולנאמן שיוטל בתיק לקבל מידע פיננסי ופרטי עליכם מגורמים שונים. למעשה, אתם מוותרים על סודיות בנקאית וסודיות רפואית וכדומה כלפי הגורמים המטפלים בהליך. זה חיוני כדי שיוכלו למשל לפנות לבנקים ולקבל מסמכים, או לרשויות שונות, להצליב את מה שהגשתם עם נתונים רשמיים.
    לפני הגשה: הממונה לרוב מספק טופס מוכן של ויתור סודיות. מלאו את פרטיכם וחתמו היכן שצריך. בחלק מהמקרים נדרש אימות עו"ד גם לחתימה זו – בדקו בהנחיות הטופס. ודאו שלא השארתם שורה ריקה (כדי למנוע ניצול לרעה – למשל, אם צריך לכתוב למי מוותרים על סודיות, וודאו שהכללים מולאו לפי ההוראות).

  • כתב התחייבות לציות לחוקי ההליך: זהו טופס נוסף שבו החייב מצהיר ומתחייב למלא אחר כל התנאים וההוראות שיחולו עליו לאחר קבלת צו פתיחת ההליכים. למשל, החובה לשלם תשלומים חודשיים לקופת הנשייה בזמן, החובה לשתף פעולה עם הנאמן, לא לצבור חובות חדשים, לא לצאת מהארץ ללא אישור וכו'. חתימה על התחייבות זו היא פורמליות שנועדה להבהיר לכם את אחריותכם בהליך ולשמש הוכחה שהבנתם את הכללים.
    לפני הגשה: קראו בעיון את ההתחייבות כדי לדעת למה אתם מסכימים. לאחר מכן חתמו כנדרש (בדרך כלל אין צורך בעו"ד, זה יותר אישור שלכם). ודאו שתאריך החתימה סמוך להגשה.

  • טופס הבקשה הרשמי ואגרת פתיחה: ולבסוף, אל תשכחו את טופס הבקשה עצמו! עליכם למלא בקפידה את כל סעיפי הטופס לפתיחת הליכים (בין אם הגשה מקוונת או ידנית). הטופס יכלול הרבה מן הפרטים שציינו לעיל, וחשוב לענות בו על הכל במדויק. כמו כן, יש לשלם אגרת פתיחת תיק (נכון ל-2025 האגרה היא 900 ₪) לפני או בעת הגשת הבקשה. יש לוודא ששילמתם את האגרה ולקבל אישור/קבלה על כך. אם אתם זכאים לסיוע משפטי, ייתכן שאתם פטורים מתשלום בשלב זה – ציינו זאת אם רלוונטי.
    לפני הגשה: עברו על כל עמודי הטופס ובדקו שלא דילגתם על שום סעיף. ודאו שכל צרופה שהטופס מבקש אכן מצורפת. לאחר התשלום, שמרו את הקבלה או האישור – לעיתים יש לצרפו כנספח. בנוסף, בצעו בדיקה סופית שפרטי יצירת הקשר שלכם (טלפון, אימייל, כתובת) מעודכנים ונכונים, כדי שהממונה יוכל לשלוח אליכם הודעות והחלטות.

בדיקה סופית לפני הגשה

לאחר שאספתם והכנתם את כל המסמכים ברשימה, מומלץ לבצע בדיקה אחרונה:

  • ודאו ששום דבר לא חסר: עברו על הצ'ק-ליסט בסבלנות וסמנו לעצמכם שכל חלק מולא וכל מסמך מצורף. זה כולל גם דברים "קטנים" כמו צילום ת"ז, וגם דברים מורכבים כמו דוחות בנק – הכל צריך להיות בתיק ההגשה.

  • עדכניות ואיכות: בדקו שהתאריכים בכל המסמכים רלוונטיים ועדכניים (לא מסמך ישן מלפני שנתיים, אלא אם התבקש טווח ספציפי). איכות צילום או הסריקה צריכה להיות טובה – מסמך מטושטש או חתוך עלול לגרום לדרישה חוזרת. השקיעו עוד כמה דקות לוודא שכל דף ברור וקריא.

  • עקביות בין הנתונים: השוו בין הנתונים שהזנתם בטופס הבקשה לבין המסמכים המצורפים. למשל, אם כתבתם ברשימת הנושים חוב של 50,000 ₪ לבנק X, ודאו שגם באישור מהבנק מופיע סכום דומה (או הסבירו בתצהיר פער אם יש). התאמה בין המידע תמנע סימני שאלה מצד הבודק.

  • סדר וארגון: ארגנו את המסמכים בחבילה לפי סדר הנושאים בטופס. ניתן למספר עמודים או לחלק ל"פרקים" עם חוצצים (בבקשה ידנית) – למשל, פרק א': תעודות זהות ומצב אישי, פרק ב': הכנסות, פרק ג': הוצאות, וכן הלאה. בבקשה מקוונת, דאגו להעלות כל קובץ למקום הנכון לפי ההנחיות באתר.

  • שמרו עותקים לעצמכם: הכינו לעצמכם קלסר או תיקיה דיגיטלית עם העתק מכל מסמך שהגשתם. לאורך ההליך ייתכן שתצטרכו להתייחס לפרטים שמסרתם, וחשוב שיהיה לכם תיעוד מדויק.

לסיכום, פתיחת הליך חדלות פירעון כרוכה בהרבה ניירת, אך היא חשובה מאין כמוה להצלחתכם בקבלת צו לפתיחת הליכים ובסופו של דבר – בהגעה להפטר. גישה מסודרת ואחראית להכנת המסמכים מראש היא הצעד הראשון בדרך לחיים כלכליים חדשים. הכנת הצ'ק-ליסט לעיל ועמידה בו יהפכו את התהליך למובן, יעיל וקצר יותר עבורכם. 

 

מוזמנים לפנות לעו"ד אורה צימברג המתמחה בתחום חדלות פרעון, בעלת ניסיון בתחום מעל 23 שנים.

 

בהצלחה!