מהי לשון הרע לפי החוק?

לשון הרע מוגדרת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, כפרסום שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם. תוכן ייחשב "לשון הרע" אם פרסומו עלול לגרום לאדם:

• השפלה או ביזוי – הצגת האדם באופן משפיל או מבזה בעיני הזולת.
• לעג, בוז או שנאה – הפיכת האדם למטרה ללעג, לבוז או לשנאה מצד אחרים.
• פגיעה במוניטין או בפרנסה – גרימת נזק לשמו המקצועי, לעסקו או לפרנסתו.

הפרסום יכול להיות בכתב, בעל-פה, בתמונה, בסרטון או בכל אמצעי אחר. החוק מבהיר שאין חשיבות לפלטפורמה – אמירה משמיצה ברשת חברתית דינה כדיבה בדיוק כמו פרסום מכפיש בעיתון. לכן, הכפשת אדם בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר או פורום מקוון – כולם עשויים להיחשב כלשון הרע אם מתקיימים בתוכן היסודות הפוגעניים לפי החוק.

לשון הרע בעידן הרשתות החברתיות

הרשתות החברתיות הן זירה מרכזית לתקשורת, אך גם כר פורה להפצת אמירות פוגעניות. בעידן הדיגיטלי, פרסומים מעליבים או שקריים יכולים להתפשט במהירות רבה. שיימינג (ביוש פומבי) ברשת עלול להסב נזק כבד לשמו של אדם או עסק בתוך זמן קצר. חשוב לזכור שהמרחב הווירטואלי אינו שטח הפקר משפטי – דיני לשון הרע חלים גם על האינטרנט. בתי המשפט הבהירו שגם פרסום בפלטפורמה מודרנית כפוף לחוק; למשל, אפילו שיתוף של פוסט דיבתי עלול להיחשב כפרסום לשון הרע מצד המשתף עצמו.

השלכות משפטיות ופיצויים

פרסום לשון הרע ברשת חושף את המפרסם לתביעות אזרחיות ואף לאפשרות של הליך פלילי:

• תביעה אזרחית לפיצויים – הנפגע רשאי להגיש תביעת נזיקין נגד המפרסם. החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד סכום של כ-80,000 ₪ לכל פרסום פוגעני (ועד כ-160,000 ₪ אם הייתה כוונה לפגוע או במספר פרסומים). אם נגרם לנפגע נזק מוכח (למשל הפסד עסקי או פגיעה ממשית במוניטין), בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי גבוה יותר בהתאם להיקף הנזק.
• אחריות פלילית – פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע מהווה גם עבירה פלילית. סעיף 6 לחוק קובע עונש של עד שנת מאסר וקנס למפרסם דיבה במזיד. הליכים פליליים בלשון הרע אינם נפוצים, אך קיום המסלול הפלילי בחוק מדגיש את חומרת המעשה.
• סעדים נוספים – נוסף לפיצויים, בית המשפט מוסמך להורות על הסרת התוכן הפוגעני, על פרסום הבהרה או התנצלות פומבית, ואף על מתן צו מניעה האוסר על המפרסם להמשיך ולהפיץ את הדיבה בעתיד.

זכויות הנפגעים ושמירה על השם הטוב

זכותו של כל אדם לשם טוב ולכבוד מוגנת בחוק. מי שנפגע מפרסום משמיץ ברשת זכאי לפעול משפטית כדי להסיר את הפגיעה ולתקן את העוול. החוק מעניק לנפגע כלים כגון הזכות לתבוע פיצויים, לבקש הסרת תוכן פוגעני ולדרוש התנצלות פומבית ממפרסם הדיבה. גם פרסום שהוא "רק מילים באינטרנט" עלול לגרום לנזק ממשי – אובדן מוניטין, פגיעה בפרנסה ואף מצוקה נפשית – ובתי המשפט ערים לכך. לכן החוק ובתי המשפט עומדים לצדם של נפגעי דיבה, במטרה להרתיע את המפרסמים הפוגעניים ולאפשר לנפגע לקבל צדק ופיצוי הולם.

כיצד לפעול במקרה של לשון הרע ברשת?

כאשר מתגלה פרסום משמיץ או מבזה ברשת, מומלץ לנקוט מספר צעדים מהירים כדי למזער נזקים ולבסס אפשרות לתביעה:

1. תיעוד הפרסום – יש לשמור ראיות של התוכן הפוגעני. כדאי לצלם מסך של הפוסט, התגובה או ההודעה הפוגענית, כולל תאריך, שעה ופרטים חשובים (כגון מספר צפיות או שיתופים). תיעוד כזה מהווה ראיה חיונית, במיוחד אם המפרסם ימחק או ישנה את התוכן בהמשך.
2. דיווח לפלטפורמה – יש לדווח לרשת החברתית (באמצעות כפתור "Report") על התוכן הפוגעני. תכנים המפרים את כללי הקהילה (לדוגמה, הסתה או הטרדה) מוסרים לעיתים קרובות על ידי מנהלי הפלטפורמה, וכך ניתן לצמצם את תפוצת הפרסום המעליב.
3. פנייה למפרסם – במקרים רבים כדאי לפנות ישירות למפרסם הפוסט ולדרוש הסרה מיידית של התוכן הפוגעני ופרסום התנצלות. חשוב לבצע פנייה מנומסת אך תקיפה, ולהימנע מהתלהמות שעלולה להסלים את העימות.
4. ייעוץ משפטי – אם הפוסט לא הוסר או שהנזק לשם כבר משמעותי, רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע. עו"ד מנוסה יבדוק אם אמנם קיימת עילת תביעה, יעריך את סיכויי ההליך, וימליץ על צעדים חוקיים מתאימים.
5. מכתב התראה משפטי – בשלב מקדמי של פעולה משפטית, עורך הדין ישלח מכתב התראה רשמי למפרסם. במכתב נדרש המפרסם להסיר מיד את התוכן, להתנצל ולפצות את הנפגע. ברוב המקרים, מכתב התראה מנוסח היטב גורם למפרסם למחוק את הפוסט ולהתנצל, מחשש מהסתבכות משפטית.
6. הגשת תביעה – אם המפרסם מתעלם מההתראה או שהנזק חמור, ניתן להגיש תביעת לשון הרע בבית המשפט. במסגרת התביעה אפשר לבקש פיצויים כספיים, צו להסרת הפרסום הפוגעני ואף צו מניעה שימנע פרסומים דיבתיים נוספים. תביעות לשון הרע נדונות בדרך כלל בבית משפט השלום, ובמקרים מתאימים ניתן להגישן גם לבית משפט לתביעות קטנות (כשסכום התביעה נמוך יחסית).

מדוע עו"ד אורה צימברג מתאימה לייצוג במקרים אלה?

ניהול תיקים של לשון הרע ברשתות החברתיות מצריך מומחיות משפטית והבנה מעמיקה של עולם המדיה הדיגיטלית. עו"ד אורה צימברג מביאה איתה ניסיון רב שנים בייצוג נפגעי דיבה ברשת. היא טיפלה בהצלחה במקרים מגוונים – מהכפשות בפייסבוק ובאינסטגרם ועד השמצות בטיקטוק ובפורומים. הידע הרחב שלה בחוק לשון הרע ובפעילות הפלטפורמות המקוונות מאפשר לה לגבש עבור כל לקוח אסטרטגיה יעילה ואישית. משרד עו"ד צימברג פועל במהירות ובנחישות, ומעניק ליווי צמוד ללקוח – החל מייעוץ ראשוני וניסוח מכתב התראה, ועד לייצוג בהליכים המשפטיים. בגישה מקצועית ורגישה, דואגת עו"ד צימברג להגן על שמו הטוב של הלקוח ולהשיג עבורו את מלוא הפיצוי שהחוק מקנה במקרי לשון הרע.