כאשר אדם נקלע לחובות ואינו פורע אותם במועד, עשוי הזוכה (הנושה) לפנות להוצאה לפועל בבקשה לנקוט אמצעים חוקיים לגביית החוב. אחד האמצעים המרכזיים הוא עיקול – פעולה משפטית שמטרתה להגביל את יכולתו של החייב לעשות שימוש בנכסיו, כדי להבטיח את פירעון החוב.

שני סוגי העיקולים הנפוצים ביותר הם עיקול משכורת ועיקול חשבון בנק. למרות ששניהם נועדו להשיג מטרה דומה, קיימים ביניהם הבדלים מהותיים באופי הביצוע, במשמעות ובהשלכות. במאמר זה נבחן מהו כל אחד מהם, מהם ההבדלים ביניהם, אילו זכויות עומדות לחייב וכיצד ניתן לפעול להסרת העיקול או להקלתו.

מהו עיקול?

עיקול הוא הליך משפטי שבו נדרש צד שלישי המחזיק בנכס של החייב (למשל בנק או מעסיק) להקפיא את הנכס או חלקו ולהעבירו לטובת סילוק החוב. מטרת העיקול היא לשמר נכסים של החייב במצב שבו ניתן לממשם לטובת הזוכה, תוך מניעת הברחה, הסתרה או שימוש בהם.

העיקול ניתן על ידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם לבקשת הזוכה, לאחר שנשלחה לחייב אזהרה והוא לא פרע את חובו. צו העיקול מועבר לגורם הרלוונטי, אשר מחויב לפעול על פיו ולהעביר את הדיווחים והכספים בהתאם.

מהו עיקול משכורת?

עיקול משכורת הוא הליך שבו נדרש המעסיק לנכות חלק משכרו של העובד החייב ולהעבירו להוצאה לפועל או ישירות לזוכה. מדובר בעיקול מתמשך, כלומר הוא תקף גם לשכר עתידי ולא רק לשכר שהצטבר עד מועד מתן הצו.

עיקול זה מבוצע אצל "צד שלישי" – המעסיק – המחזיק בכספי השכר שעדיין לא שולמו לעובד. מרגע שהצו מתקבל, על המעסיק להעביר דיווח על הכנסותיו של העובד ולפעול לניכוי חלקי קבוע מהשכר, בהתאם לגובה החוב ולצו שנקבע.

החוק אוסר לעקל את מלוא השכר. לכל חייב מוקצה סכום מינימלי פטור מעיקול, הנקבע לפי מצבו האישי והמשפחתי. למשל, לחייב יחיד ללא תלויים, יש להותיר בידי העובד סכום מוגן מסוים. ככל שהשכר נמוך יותר – כך גוברת ההגנה.

יוצא דופן הוא חוב מזונות – במקרים אלו ניתן לעקל גם את מלוא השכר.

מהו עיקול חשבון בנק?

עיקול חשבון בנק הוא הליך שבו נדרש הבנק להקפיא סכום מסוים מהכספים המופקדים בחשבון של החייב – עובר ושב, פיקדונות, חסכונות וניירות ערך – ולהעביר דיווח על כך ללשכת ההוצאה לפועל.

העיקול חל הן על כספים המצויים בחשבון בעת קבלת הצו והן על כספים שייכנסו בהמשך לתקופה קצובה (לרוב עד 90 ימים). כלומר, גם הפקדות עתידיות במהלך תקופה זו עלולות להיתפס במסגרת העיקול.

במהלך תקופת העיקול, החייב אינו יכול למשוך או להשתמש בכספים המעוקלים. החשבון עלול להיחסם חלקית או מלא, תלוי בגובה הסכום המעוקל ובהיקף הפעילות בחשבון.

חשוב להדגיש כי עיקול חשבון בנק הוא לרוב חד-פעמי: עם סיום תקופת הצו, נדרש הזוכה להגיש בקשה חדשה אם ברצונו להמשיך את העיקול.

מה ההבדל בין עיקול משכורת לעיקול חשבון?

קיימים מספר הבדלים מהותיים בין שני סוגי העיקול:

1. משך ההשפעה:
   • עיקול משכורת הוא מתמשך – פועל על משכורות עתידיות עד לסילוק החוב.
   • עיקול חשבון בנק הוא חד-פעמי – תופס את הכספים הקיימים ו/או נכנסים לפרק זמן מוגבל.
2. השפעה מיידית:
   • בעיקול חשבון, כל הסכום המעוקל מוקפא מיידית וייתכן שהחייב לא יוכל לבצע פעולות בסיסיות בחשבון.
   • בעיקול משכורת, ניכוי הסכום מתבצע באופן חלקי ותוך שמירה על מינימום מחיה.
3. הגנה על חייב:
   • בעיקול משכורת קיימת הגנה מפורשת בחוק המחייבת להותיר סכום מוגן בידי העובד.
   • בעיקול חשבון אין הגנה אוטומטית על סכום מסוים, אם כי ישנם כספים מסוימים הפטורים מעיקול (כגון קצבאות מסוימות או מענקי מדינה).
4. השפעה תזרימית:
   • עיקול חשבון עלול לשתק לחלוטין את הפעילות הפיננסית של החייב.
   • עיקול משכורת מאפשר המשך תפקוד כלכלי, אם כי חלקי.

אילו זכויות יש לחייב?

לצד הסמכות לעקל, החוק מקנה לחייב זכויות הגנה בסיסיות:

• פטור חלקי משכר: כאמור, חלק מהשכר מוגן ולא ניתן לעיקול, למעט במקרים חריגים.
• הגנה על סוגי כספים: ישנם תשלומים המוגדרים בחוק כפטורים מעיקול, לדוגמה – קצבאות ביטוח לאומי, גמלאות, תשלומי מזונות שמתקבלים, מענקי עבודה ועוד.
• זכות להליך הוגן: החייב זכאי להגיש התנגדות, בקשות לעיכוב הליכים, טענת "פרעתי", או כל טענה אחרת במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
• זכות להסדר תשלומים: החייב יכול לבקש לפרוס את חובו בתשלומים, ולעיתים הדבר יכול להוביל להסרת עיקולים או להקפאתם.
• שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל: הרשם רשאי להפחית או להסיר עיקול, במקרים של פגיעה קשה ובלתי מידתית בחייב ובתלויים בו.

כיצד ניתן להתמודד עם עיקול?

אם הוטל עליך עיקול – בין אם על משכורת ובין אם על חשבון בנק – קיימות דרכי פעולה:

1. פירעון החוב – הדרך הפשוטה ביותר להסרת עיקול. תשלום החוב (במזומן או בהסדר) יוביל לביטולו.
2. בקשה לעיכוב הליכים – ניתן להגיש בקשה לעיכוב זמני של הליכי הגבייה, למשל אם הוגשה בקשה לפריסת תשלומים או התנגדות.
3. טענת "פרעתי" – אם החוב שולם במלואו או בחלקו, ניתן להגיש טענה זו ולצרף אסמכתאות.
4. בקשה לביטול או הקלת העיקול – כאשר מתקיימת פגיעה קשה בחייב או ביכולת קיומית, ניתן לפנות לרשם בבקשה מנומקת.
5. פנייה להסדר מול הזוכה – לעיתים ניתן להגיע להסכם תשלומים ישיר, ובכך לגרום לזוכה להסכים לביטול העיקול.
6. ייצוג משפטי – מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל, שיבחן את חוקיות ההליך וייצג את החייב מול הלשכה והרשם.

למה לבחור בעו״ד אורה צימברג?

התמודדות עם עיקול חשבון או עיקול משכורת מחייבת הבנה עמוקה של הדין ושל הפרקטיקה בהוצאה לפועל – ודווקא כאן בולטת מומחיותה של עו״ד אורה צימברג. במשך שנים עו"ד אורה צימברג מלווה חייבים ונושים בהליכים מורכבים, בוחנת לעומק את חוקיות הצווים, מאתרת כשלים אפשריים ופועלת במהירות לצמצום או להסרת העיקול.
הגישה היישומית שלה, היכרותה עם הליכי לשכות ההוצאה לפועל והיכולת להוביל להסדרים יעילים – מעניקים ללקוחות יתרון ממשי.
המשרד מעניק ליווי אישי וצמוד, זמין ואחראי, המקפיד על פתרונות מדויקים המותאמים למצבו הכלכלי והמשפטי של כל לקוח. שילוב של ניסיון, אסטרטגיה משפטית ויחס אנושי הופכים את עו״ד צימברג לבחירה הנכונה למי שמחפש להתמודד עם עיקול בדרך בטוחה ומהירה.

לסיכום

עיקול משכורת ועיקול חשבון הם שני כלים חשובים בידי נושים לצורך גביית חוב, אך שניהם נבדלים באופיים ובהשלכותיהם. עיקול חשבון עלול לגרום לשיתוק מיידי של הפעילות הפיננסית של החייב, בעוד שעיקול משכורת פוגע בהדרגה אך נמשך לאורך זמן. בשני המקרים קיימות לחייב זכויות מהותיות להגנה, והתמודדות נכונה, מהירה ומשפטית עשויה להקל משמעותית על המצב.

במקרה של עיקול – מומלץ לפעול בהקדם, לבחון את כלל האפשרויות ולהיעזר בייעוץ משפטי מקצועי על מנת להבטיח את שמירת הזכויות והתנהלות יעילה מול לשכת ההוצאה לפועל.

מעבר לכך, התמודדות עם עיקולים מחייבת ליווי מקצועי מדויק — כזה שמבטיח שמירה על הזכויות וניהול ההליך בדרך היעילה ביותר.